חיפוש

תפקוד גבוה VS תפקוד נמוך – הגיע הזמן להחליף את ההגדרה!

אוטיזם בתפקוד גבוה VS אוטיזם בתפקוד נמוך – למה כל כך חשוב שנימנע מההגדרות האלו⁉ אתם יושבים מול הרופא, ומגלים שהילד שלכם אובחן עם אוטיזם. מהר מאוד דואגים להגיד לכם האם הילד בתפקוד גבוה או בתפקוד נמוך, ולצערנו, מעכשיו והלאה – זה מה שמגדיר אותו, וזה משפיע על ההתנהלות ועל היחס שלכם כלפיו. אם למשל הגדירו את ילדכם ברמת תפקוד גבוהה, אתם כנראה תניחו שהוא זקוק לפחות עזרה, ושהוא יכול להסתדר בסיטואציות שונות בחיים לגמרי לבדו. לצערנו, מה שקורה במצב כזה, זה שאולי הילד שלכם לא מקבל את הסיוע שהוא באמת זקוק לו. אותו דבר יכול לקרות גם במצב ההפוך. במידה והילד שלכם הוגדר ברמת תפקוד נמוכה, כנראה שתניחו שהוא זקוק להרבה עזרה, מה שיגרום לכך שתמנעו ממנו לקבל החלטות בעצמו (לא בכוונה!), מה שעלול לגרום ללא מעט תסכול מצדו. 😰 כדי להגיע למצב של שוויון אמיתי, ולהעניק לילדכם את התמיכה המדויקת, הגיע הזמן לשנות את המחשבה. 👈 במקום לדבר על רמת התפקוד, בואו נדבר על צרכי התמיכה שהילד שלכם זקוק לה – תמיכה צרה או רחבה? האם הילד שלכם עצמאי? אילו פעולות הוא יודע ומסוגל לעשות לבד? האם הוא יודע להפעיל שיקול דעת? אלו השאלות שצריכות להישאל כאשר אתם מנסים להבין מהי רמת העזרה שהוא זקוק לה. ואם אתם רוצים לסייע לילדיכם להיות עצמאי, לקבל החלטות באופן עצמאי ולא להיות תלוי בכם – אנחנו כאן כדי לתת לו ולכם את הכלים החשובים האלו לחיים! 💓 *הטקסט נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לשני המינים.

אחת השאלות הראשונות שאנשים שואלים את עצמם כאשר הם נתקלים באדם המתמודד עם אוטיזם, היא מהי רמת התפקוד שלו – תפקוד גבוה או תפקוד נמוך? בעידן של היום, רמת התפקוד נקבעת על ידי הרמה הקוגניטיבית של אותו אדם ותו לא, מצב שגורם לפספוס של יכולות אחרות של אותם אנשים.

 

כביכול, מדובר בשאלה תמימה, אבל מאחוריה ישנן כמה הנחות יסוד בעייתיות:

 

  • כשאנחנו שומעים ״תפקוד גבוה״ – כנראה שישר נסיק כי אותו אדם כמעט ואינו זקוק לעזרה או הכוונה, וכי הוא ידע להסתדר לבד בכל מצב שהוא יימצא.

 

  • כשאנחנו שומעים ״תפקוד נמוך״ – כנראה שישר נסיק כי אותו אדם אינו מסוגל לקבל החלטות בכוחות עצמו וכי הוא צריך שנלך איתו יד ביד גם למשימות הקטנות ביותר.

 

ההנחות האלו עלולות לגרום ללא מעט תסכול עבור אותם אנשים, ובעיקר למנוע מהם לקבל את העזרה / את העצמאות שהם צריכים או רוצים. כשאנחנו מדברים על רמת תפקוד, אנחנו לא מעניקים לאדם עם האוטיזם את האפשרות להכיר את עצמו, להתמודד עם מצבים שונים לבד ואף להגדיר את עצמו. בנוסף, גם עצם ההגדרה של תפקוד גבוה / נמוך יכולה להשתנות בין אנשים שונים, בין יום ליום ואפילו בין חלקים שונים ביום.

 

הגיע הזמן להחליף את הגדרת התפקוד בהגדרה אחרת:

 

בואו נשאל מהי רמת התמיכה שהאדם שעומד מולנו זקוק לה? תמיכה צרה או תמיכה רחבה?

 

המתמודדים עם אוטיזם הם אלו שצריכים לקבל את זכות הבחירה והפעילות על גופם, ושאלת התמיכה תסייע להם לעשות זאת מבלי להרגיש כבולים להגדרות התפקוד. כך, נוכל לדעת שאדם אשר מגדיר את עצמו כזקוק ל"תמיכה צרה" צריך עזרה מינימלית ויבקש אותה במידת הצורך, ובמקרה ההפוך נדע כי נצטרך להיות שם יותר בשבילו ולהעניק לו תמיכה רחבה.

 

לצערנו, גם ב-2023 אין הגדרה פסיכיאטרית שמסתכלת על מכלול ההישגים והיכולות שמגדירים את האדם, אבל השינוי יכול להגיע גם מהשטח.

 

אנחנו במפת״ח מאמינים שהסתכלות על רמת העצמאות של האדם שעומד מולנו, רמת האוטונומיה ושיקול הדעת שלו הם הפקטורים אשר באמת משפיעים על מרבית הפעולות בחיים ולכן הדרך לשינוי מתחילה בשינוי נקודת המבט – מתפקודיות לתמיכה. אז מה אתם אומרים? שנתחיל לשנות את ההגדרות?

אצלנו במפת"ח כותבים כל מאמר במחשבה על אותו אדם שזה יכול לשנות משהו עבורו.

מכירים מישהו\ מישהי שהמאמר הזה יכול להיות משמעותי בשבילם?

שתפו איתם.

 

בואו נדבר!

סדנאות קבוצתיות, סדנאות להורים, שירות קומיונידייט לפיתוח מיומנויות דייטינג, אימון אישי להפחתת חרדה חברתית ובדידות ועוד. 
איך אפשר לעזור לך?

דילוג לתוכן
Verified by MonsterInsights