יום הולדת שמח לי!!

82 זה פלוס מינוס תוחלת החיים הממוצעת לגבר בישראל… לפי 'המדריך לטרמפיסט בגלקסיה', 42 היא התשובה להכל…. 

לפי הסטטיסטיקה הישראלית, הגעתי לגיל שהוא בדיוק על החצי ממה שעוד נשאר לי על הפלנטה הזאת. יש לי קטע עם חצאים. חצי זה נקודה טובה לעצור ולבדוק ולבקר ולהעריך האם המסע שלי בגלקסיה מעניין ומהנה בסה"כ עד עכשיו?

לא מזמן, קראתי סטיקר עם פרסומת מצויינת של מד"א שקו ישר זה לא חיים.

מי שמכיר אותי ועוקב אחרי, יודע שבמעגל השנה הפרטי שלי, יש לי שני ימים שאני מקדיש לחשבון נפש- יום כיפור ויום הולדת. איכשהו, הכוכבים שלי סדרו את זה שזה יוצא מס או מנוס, פעם בחצי שנה, באיזור 2 החגים עם שם דומה, הפוכים לגמרי במשמעותם ומכאן הקשר הכל כך קרוב והדוק ביניהם- כיפורים ו-פורים. לשמחתי, יצא לשמוע ב 42 שנותי מדרש יפהפה על הקשר בין שני החגים האלה ומאז אני לוקח את זה איתי לכל החיים.

אז צ'מעו סיפור יפה ששמעתי פעם שהולך ככה- באחרית הימים, בזמן שתתקיים הגאולה, נוכל לחגוג את יום כיפורים בדיוק כמו שחוגגים את פורים. יום הכיפורים יגיע ונוכל לראות כי-פורים הגיע!!! יום שמחה וששון ואורה וייקר ליהודים. תכלס', זה 'ה-ונהפוכו' הכי מוצלח שיהיה אבר. תחשבו על זה- זה לא יהיה המייקאובר המושלם ליום כיפור דווקא פורים מכל החגים?

איכשהו השפע שיירד עלינו בזמן הזה לא נצטרך לגזול, לגנוב, לחמוס, לנאוף, להעיד שקר, וכו' הבנתם ת'פרנציפ בקיצור… כאילו, איכשהו מרוב טוב לא נצטרך לכפר על רע אז למה לא לנצל את זה לחגוג עוד פורים?? גאונים החז"לינו האלה…

אם שניה יורשה לי להתפלסף לרגע ולו רק בגלל שאני פאקינג בן 42!!!

אתם קולטים שתיאורתית, אם כל החז"לינו הזה אשכרה נכון, יש אולי איזושהי נקודה על ציר הזמן שמתישהו, לא נוכל לזהות שפעם, ממש ממש מזמן, בתקופת הקדם- הגאולה, הם היו נראים שונה לגמרי. ככה אני אוהב לחשוב שאחרית הימים נראית.

אז אם יורשה לי איזה דבר תורה אחרון רק בגלל 42 שנותי, מה שאני מנסה לעשות כרגע עם הגאולה העצמית שלי זה לקרב ביניהם בעיני עצמי עד כמה שניתן. ביום כיפור אני תמיד שואל את עצמי האם אני יכול להתייצב מולו עם השמחה השלמה של פורים? אח"כ שמגיע פורים, אני שואל את עצמי ביומולדת בחיל וברעדה מה אני יכול לעשות השנה שלא עשיתי שנה שעברה? דווקא ביומולדת שלי אני מסתגר ומתכנס בתוך עצמי ומי שבאמת מכיר אותי טוב, יודע שאין טעם להתקשר אלי ביומולדת שלי. אני עסוק בלעדיות חשבון נפש גדול עם עצמי. את כיפור דווקא חשבון נפש יותר ברור- צום, בית כנסת, מכנס וחולצה לבן… וכפרעליו ההוא שם למעלה תמיד סולח, אל רחום וחנוך ארך אפים ורב חסד ואמת לא?! לא אומרים את זה כל היום שם בבית הכנסת??

לנו הרבה יותר קשה לסלוח.

עליו זה קטן, לנו זה קשה.

גם לעצמנו וגם לאחרים.
עמיר ברדה