מה צריך כדי לשנות נורמה חברתית? לומדים ממרים פרץ

אחד השלבים החשובים ביותר בשינוי נורמה הוא שמובילי דעת קהל ייקחו חלק וייחשפו בעצמם. 

מרים פרץ, המועמדת האחרונה לנשיאות ואישה משכמה ומעלה, עושה את זה בצורה מדהימה. מה אפשר ללמוד מהכתבה שפורסמה במעריב? 

#מנפציםמיתוסים #קריאהביקורתית

1. "הם על הרצף, והם מדהימים, חכמים, גאונים. אחד בן 5 והשני בן שנתיים וחצי. אני מבינה למה החברה זקוקה להם. הנכד בן ה־5 כבר יודע להוציא שורשים ממספרים ומדבר אנגלית רהוטה"- מרים מזכירה כאן את תסמונת הסוואנט- הגאון, שנפוצה בקרב 1 ממליון. במילים פשוטות: אם קיבלתם אבחנה שהבן שלכם גאון, אולי כדאי לחכות עם ההרשמה להרווארד. אוטיזם יכול להיות מלווה בכשרון מיוחד, אבל הגאונות היא תופעת לוואי מאוד נדירה. סוואנט (savant- מלומד) מוגדר כאדם ברמת תפקוד מאוד נמוכה שיש לו יכולת תפקודית אחת שהיא יוצאת מגדר הרגיל, בתחום אחד ספציפי, "אי של גאונות" בנושאים שונים. לעומת זאת, להרבה אנשים על הספקטרום יש יכולות מתמטיות יוצאות דופן. 
2. "אני לא ידעתי בכלל מה זה, וכשחיתלתי את הנכד הגדול לא הבנתי למה הוא לא מביט אליי. אני מחייכת אליו ולא מבינה למה הוא לא מביט בי. אמרתי לבן שלי שכדאי לבדוק, אבל כולם אמרו לי שאני מדמיינת." – קשר עין. אחד הדברים שמאפיינים ילדים עם אוטיזם הוא מחסור בקשר עין טבעי. לכן, כמו שסבתא מרים הבחינה בחכמתה, זה אכן רעיון טוב לפנות לאבחון בעקבות זה. אבחון מוקדם תורם רבות להתערבות מוצלחת. 
3. "ואז, בגיל שנתיים וחצי, גילו שהוא על הרצף. ישבנו באבל, ממש באבל".- הרבה הורים מגיבים בצער רב על האבחון של ילדיהם, מכיוון שזה פוגע בציפייה שלהם לילד נורמלי. זהו תהליך טבעי שצריך לעבור, עם זאת, כדאי לזכור שילד עם אוטיזם מביא עמו ברכות אחרות. ככל שהחברה תיפתח יותר לבעלי מוגבלויות שונות, כך תהיה פחות סיבה להצטער, מתוך ידיעה שההורה עדיין יכול להעניק לילדו ולעצמו חיים שגרתיים. 
4. "כשאני ואחי שרלי, שהייתה לו תסמונת דאון, היינו ילדים, זו הייתה חברה אחרת. כשהלכנו ברחוב אנשים היו עוברים למדרכה השנייה. אז לא קראו לזה תסמונת דאון. לפני 40 שנה קראו לו 'מפגר' או 'מונגולואיד'. אחי מפגר? הייתם צריכים לראות אותו בבית. אדם נקי וטהור, שלא שפט אף אחד. אדם טוב לב. לגדול יחד עם ילד כזה זה להיות אדם טוב. זה לנסות כל החיים להיות רגישה וטובה ואוהבת”. בעשורים האחרונים יש עלייה של עשרות אחוזים באבחון, וקשה לדעת האם זה בגלל המודעות הגדולה יותר או בגלל שיש יותר אנשים עם שונות מוחית. כך או כך, מעודד לראות את השינוי בתפיסה שמאפשר יותר סובלנות והכלה כלפי אנשים שיש להם דברים אחרים לתרום לחברה. 
5. על התוכנית "גדולים במדים" אמרה: "עכשיו אני יכולה למות בשקט, בידיעה שלנכדים שלי צפוי עתיד טוב, שצה"ל יקבל אותם. ילדים שפעם סימנו ודחו אותם, מגיעים ומשרתים כמו כל חייל. יש כאן גם אמירה ערכית שכל אחד יכול לתרום לחברה." כידוע, צה"ל הוא לא רק צבא הגנה לישראל אלא כור ההיתוך ומעצב את הזהות הישראלית. אנו מלאים תקווה שזו רק תחילתה של ההשתלבות.