היכולת לנהל שיחות חולין הן לב ליבה של התקשורת הבין אישית שלנו, אך לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו במבוכה או שלא יודעים כיצד להמשיך. שיטת המפתח לעמק השווה, מציעה כלי פשוט ומובנה 'להתנעת' השיחה וליצירת עניין בצורה זורמת בשם 'האלגוריתם התקשורתי'- לקשר חוליות בקישור חד"ש בהקשר אח"ר מבוסס על שלושה שלבים עיקריים:
- לקשר חוליות- בחירת הנושא: ניתן לדמות את כל הנושאים שעולים בשיחה כ-שרשרת של חוליות' שחייבות להיות קשורות אחת לשניה באיזשהו 'קשר טבעי' בין הנושא הנוכחי לנושא חדש. 'קשר טבעי' יכול להיות קשר רעיוני אסוציאטיבי- קשר המבוסס על עובדות וידיעות כלליות או קונוטטיבי- קשר המבוסס על חוויות ופרשנויות אישיות.
- בקישור חד"ש- בחירת התוכן: חשוב שכול חוליה תקדם באיזשהו אופן את השיחה באמצעות אחד מאלה:
- חידוש: הצגת מידע חדש שלא היה ידוע קודם מתוך הידע הכללי או האוטוביוגרפי שלנו
- דעה: התייחסות חיובית או שלילית לנושא.
- שאלה: להרחבה או להעמקה בנושא השיחה.
- בהקשר אח"ר- בחירת האופן: כל שיחה יכולה להתרחש בשלושה הקשרים:
- אינפורמטיבי: תיאור ה'מה?' – המימד העובדתי 'יבש'.
- חווייתי: תיאור ה'איך?' ההיבט האישי פרטי.
- רגשי: תיאור ה'למה?' התייחסות למניע- הסיבה או להשפעה- תוצאה.
כשהשיחה נראית לכם תקועה, נסו להשתמש באלגוריתם זה כדי להניע אותה קדימה. לדוגמה, אם אתם מדברים עם חבר על תחביב, המקום להתעניין רק בהקשר האינפורנטיבים של הנושא, נסו לשאול שאלה כמו "מה הכי מלהיב אותך בזה?"- קישור קונוטטיבי (חוויה אישית), שימוש בשאלת עומק (חד"ש) בהקשר חוויתי (אח"ר) או "שמעתי שיש תערוכה חדשה בנושא הזה!"- קישור אסוציאטיבי (ידיעה כללית), שימוש בחידוש מידע כללי (חד"ש) בהקשר אינפורנטיבי (אח"ר). ככול שנבנה חוליות מורכבות יותר ועשירות יותר, כך היא תוביל לכיוונים הרבה יותר מעניינים ותחזק את הקשרים שלנו עם אנשים סביבנו.
