שירה, במיוחד זו הנאמרת במעגל משפחתי או חברתי, היא כמו חוט בלתי נראה השוזר בין לבבות. בבית סבתא, שיר ערש ישן יכול להפוך למעין טקס מעבר שמחבר בין דורות. בכיתה, שיר שנכתב בהשראת חוויות העבר מאפשר לתלמידים להתחבר לזהותם ולהבין את השורשים שלהם. אפילו ברחוב, שירי ילדים שנלחשו מפה לאוזן ממשיכים להתקיים, משמרים תרבות ומורשת.

במפת"ח למעורבות בקהילה אנו מאמינים שכוחן של מילים גדול מהנראה לעין. לא מדובר רק בהעברת מידע אלא ביצירת שפה משותפת שמצליחה לגשר על פערים בין-דוריים. מילים כתובות או מדוברות הן אמצעי שמאפשר חיבור רגשי עמוק, כזה שמסייע לשבור מחיצות, להנגיש זיכרונות ולהעניק משמעות להיסטוריה האישית והקולקטיבית שלנו.

ומהי שירה קטנה-שמחה גדולה אם לא הדגמה חיה לכוחן של מילים? לפעמים, די בשיר קצר אחד כדי להזכיר לאדם מבוגר ימים נשכחים של ילדות, או כדי ללמד ילד צעיר על מסורת משפחתית שלא הכיר. כל מילה, כל בית, כל לחן – הם לבנים בגשר המחבר בין העבר להווה, ובין ההווה לעתיד.

לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים שיר אהוב שמזכיר לכם מישהו מהמשפחה, או מוצאים מילים שמספרות את סיפורכם, זכרו: המילים הללו הן גשר. גשר של חום, של זיכרון, של המשכיות. גשר שמוביל אותנו אחד לשני – וגם אל עצמנו.

The post גשרים של מילים: השירה הקטנה שמחברת דורות first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post גשרים של מילים: השירה הקטנה שמחברת דורות appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

הכלי מי את"ה: א= אופי/אישיות, ת= תכונה, ה= התנהגות מתוך שיטת המפתח לעמק השווה, מציע דרך פשוטה וברורה להבין את עצמנו ואת האינטראקציות שלנו עם אחרים:

אופי/אישיות:
בעוד האופי הוא מולד ונשאר יחסית יציב לאורך החיים, האישיות היא נרכשת ומתעצבת מתוך החוויות שעברנו ומהשפעות הסביבה. לדוגמה, תכונת אופי כמו פעלתנות עשויה להיות מולדת, אך תכונת אישיות כמו ענווה מתפתחת עם הזמן מתוך חינוך וניסיון חיים.

תכונה:
התכונות הן הביטוי של האופי והאישיות שלנו. הן הגשר שמחבר בין היסוד הפנימי שלנו לבין ההתנהגות החיצונית. לדוגמה, אופי רגיש עשוי לבוא לידי ביטוי בתכונה כמו אמפתיה או יכולת הקשבה.

התנהגות:
ההתנהגות היא התוצאה הגלויה של האופי והתכונות שלנו. היא זו שמשפיעה על הרושם שאנחנו יוצרים ועל מערכות היחסים שאנו מנהלים.

ההבנה של הקשר בין שלושת המרכיבים – אופי, תכונה והתנהגות – מעניקה לנו כלים לזהות את עצמנו, להבין אחרים ולשפר את מערכות היחסים שלנו. כשאנחנו מכירים את ה"מי את"ה" שבנו, אנחנו מתנהלים באופן מושכל יותר ומחזקים את החיבור האישי והחברתי שלנו.

The post מי את"ה ? המפתח להבין את עצמנו ולהכיר את האחרים first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מי את"ה ? המפתח להבין את עצמנו ולהכיר את האחרים appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שוויון בתוך הקשר החברתי

הפרמטר הראשון הוא השוויון בתוך הקשר החברתי. קשר שוויוני הוא קשר שבו לשני הצדדים יש מעמד שווה, ואין צד אחד שמכתיב או שולט על הצד השני. קשרים בין חברים טובים או בני זוג הם דוגמאות לקשרים שוויוניים, שבהם יש מקום לדעות ולרצונות של כל אחד מהצדדים. לעומת זאת, קשרים כמו הקשר בין הורה לילד אינם שוויוניים מטבעם, שכן להורה יש מעמד וסמכות על הילד.

איזון בקשר החברתי

הפרמטר השני הוא האיזון בקשר, כלומר התחושה שכל אחד מהצדדים מקבל מהקשר באופן שווה למה שהוא נותן. קשר מאוזן מתאפיין בהרגשה שהמאמצים והמשאבים המושקעים בקשר מוחזרים באותה מידה. למשל, אם אחד מהחברים בקבוצה תומך בשני בתקופות קשות, הוא מצפה לקבל תמיכה דומה כשיזדקק לה. חוסר איזון בקשר עשוי לגרום לתחושת ניצול ותסכול, ולפגוע באיכות הקשר ובאורך חייו.

הדדיות בקשר החברתי

הפרמטר השלישי הוא ההדדיות, שהיא היכולת של שני הצדדים לבצע את אותן הפעולות זה כלפי זה. קשרים הדדיים הם קשרים שבהם כל אחד מהצדדים יכול לעשות לצד השני את מה שהצד השני יכול לעשות לו. למשל, בקשר חברי, אם אחד מהחברים מזמין את השני לאירוע מסוים, הוא מצפה שגם החבר השני יזמין אותו לאירועים דומים. ההדדיות מחזקת את התחושה של שיתוף פעולה והכרת תודה בקשר, ומעודדת התמדה וקרבה.

הקשרים החברתיים הנפוצים ביותר ברשתות חברתיות

כאשר בוחנים את סוגי הקשרים החברתיים שמרכיבים את הרשת החברתית שלנו, ניתן להבחין כי הקשרים החבריים והזוגיים הם הנפוצים ביותר. קשרים אלה הם לרוב שוויוניים, מאוזנים והדדיים, ולכן הם מחזיקים מעמד לאורך זמן ומספקים תמיכה רגשית משמעותית. לעומת זאת, קשרים אחרים, כמו הקשרים עם ההורים, הקשרים התעסוקתיים והקשרים העסקיים, אינם שוויוניים, מאוזנים או הדדיים במידה שווה. קשרים אלו מתאפיינים בסמכות או בהיררכיה, ולעיתים קרובות הם תלויים במטרות חיצוניות ולא בצרכים רגשיים.

לסיכום, הבנת הפרמטרים של שוויון, איזון והדדיות בקשרים החברתיים יכולה לעזור לנו לנהל טוב יותר את הרשת החברתית שלנו, ולבנות קשרים משמעותיים ובריאים יותר. קשרים חברתיים שמקיימים את שלושת הפרמטרים הללו הם אלה שמספקים לנו את התמיכה והעידוד שאנו זקוקים להם בחיינו היומיומיים.

The post הקשרים החברתיים ברשתות חברתיות: שוויון, איזון והדדיות first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post הקשרים החברתיים ברשתות חברתיות: שוויון, איזון והדדיות appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post יום המודעות לאוטיזם first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post יום המודעות לאוטיזם appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post פוסט מעורר השראה first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post פוסט מעורר השראה appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post אוטיזם בתפקוד גבוה. עם אילו קשיים הכי קשה להתמודד? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post אוטיזם בתפקוד גבוה. עם אילו קשיים הכי קשה להתמודד? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה?!  

האם אנו שמים על עצמנו מסיכה רק בפורים?

או שאולי דווקא בפורים זאת ההזדמנות שלנו להראות את עצמנו האמיתי?

ישנם לא מעט מקרים בהם אנו משקרים 'שקרים לבנים' כדי להגן על עצמנו או על היקרים לנו (לא לדבר על הפעמים בהם אנו משקרים 'שקר שחור').

חשבו על כל אותן הפעמים, מבחינה חברתית, בהן 'שמתם' על עצמכם מסכה כדי לא לחשוף את מה שאתם באמת מרגישים או חושבים….

נסו לחשוב איפה זה פוגש אתכם, נסו להיזכר במקרים בהם טרחתם על דלא ידע להסתיר את מה שאתם מרגישים או חושבים… ואיך באמת יצאתם מאותם מקומות?

אסתר המלכה למשל, הסתירה את זהותה ומצב היהודים היה לא מזהיר… וכשהיא חשפה את זהותה אמיתית ואת בקשתה לחון את כל היהודים, חלה תפנית אמיתית בעלילה והיהודים ניצלו מהמן הרשע….

הפוך על הפוך, יכול מאוד להיות שבפורים, עצם זה שאנו בוחרים להתחפש לליצן עצוב למשל אנו משקפים את המצב האמיתי שלנו, או שמא מסתירים אותו….

יש פה משחק בין המסכה לאני האמיתי, ואגב, זה לא תמיד ברור….

מסקנה: מומלץ להוריד את המסכות (לרוב), לדבר את האני האמיתי שלנו, אותו אני שפותר את הבעיה… זה משחרר, זה נכון, זה בריא!

The post היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

מה זה אומר בעצם? 
ראשית, צריך להבין כי התמיכה באחר אינה פעולה אלא תהליך המורכב משלושה שלבים מרכזיים 'שחייבים לעבור בהם' כדי לעשות זאת באופן האפקטיבי והאופטימלי וחשוב להקפיד על כל שלושת השלבים, לפי הסדר.

(אנו, בתור ישראלים גאים, בלא מעט פעמים אוהבים קיצורי דרך ומיד מגיעים לשלב האחרון בתגובה שלנו לאחר… )

אז נתחיל בהסבר??!?!?! (בקצרה, מבטיח )

המילה הא"ס מורכבת משלוש אותיות:

1. אות ה' = הזדהות.

מתוך שורש המילה- ז.ה.ה ניתן להבין מה עלינו לעשות קודם וזה להיות 'זהים' עם האחר מבחינת רגש, מחשבה והתנהגות. 'כל כך עצוב לי לראות אותך ככה…' 'גם אני הייתי מתעצבן בדיוק כמוך…" וכו' לפעמים מספיק להשמיע קול – "אוי" "אחח" כדי לעשות את העבודה בשלב זה.

1. אות א' = אמפתיה.

למרות שהיא דורשת הכי פחות עשייה היא הכי מורכבת להבנה. בשלב זה צריך פשוט 'להיות' עם האחר בתוך החוויה שלו. לפעמים מספיק לתת חיבוק או להושיט ממחטה לנגב את הדמעות, לא יותר מזה… הקושי העיקרי למי שעוזר היה לשאת עבור האחר את החוויה גם עבורו.

3. רק אחרי שני השלבים האלה יגיע סוף סוף תורו של השלב שלו חיכיתם כל כך הרבה זמן כמו ישראלים טובים והוא הסימפתיה.

אות ס' = סימפתיה.

מה צריך לעשות כדי שתצאו מהבוץ? סוף סוף מגיע השלב של מתן העצות ונוכל להראות כמה אנחנו ___ (שם תואר כלשהו) מול האחר ולהרגיש מצויין עם עצמנו. כן, לא צריך להתבייש להודות שלתת לאחר זה גם לקבל ממנו חזרה

ולסיום מצרף סרטון נחמד המסביר על ההבדל בין סימפתיה לאמפתיה

כאן בשבילכם!

 

The post לזרוק את הא"ס לתמיכה באחר first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post לזרוק את הא"ס לתמיכה באחר appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מה זה אומר 'סנגור עצמי'? הכלי המרכזי ליציאה מבדידות first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מה זה אומר 'סנגור עצמי'? הכלי המרכזי ליציאה מבדידות appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.