בואו נדבר רגע על תקשורת…

למה כל זה קורה?

פרסומות עם תמונות פרובוקטיביות של חברות אופנה שמוזילות נשים, ומשם המסר התקשורתי שעובר שזה מותר- הופך אח"כ לנורמה חברתית עם הזמן.

פורנו שילדים נחשפים אליו, כזה שמבזה נשים ומתאר תמונה שיקרית של המציאות.

אפילו השפה בה אנחנו מדברים. הקללות הנפוצות הן קללות שמבזות נשים.

חשוב לשם לב לאלו מסרים אנחנו מעבירים אחד לשני. מהו אוצר המילים שלנו, איזה מסר אנחנו מעבירים לבנים שלנו.

המסרים עוברים בערוץ המילולי אותו אנחנו חושפים ונחשפים אליהם באופן כמעט יום יומי.

מצד שני- לא פחות חשוב "להקשיב" גם לבלתי מילולי, למסר שעולה מבין המילים.

אם רוצים לחסל את תרבות האונס בחברה שסביבנו, יש להעביר מסר מילולי באופן פשוט וברור וחזק ולצנזר מהמרחב הציבורי את המסרים הלא מילוליים המרומזים והבוטים המתירים דימויים המתירים אונס.

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, נתן הוראה היום למחוק ציור של שני בחורים מציצים לתאי הלבשה של נשים, ציור שהיה מצוייר על קיר בחוך הים במשך שנים. הומאז' לסרט האייקוני הישראלי 'מציצים'.

אם תשבו לצפות בסרט הזה היום תראו את הרגע בו גבר מנסה לשכב עם מישהי והיא אומרת לו לא והוא אומר לה בתשובה "יבוא לך דינה. יבוא לך".

החברה שלנו השתנתה המון מאז היום. ויש הרבה פחות סובלנות להערות סקסיסטיות ובריונות מגדרית.

יש לשים סוף לאלימות מילולית, אלימות מינית, ולשיח בריוני שמבזה נשים.

בתגובה הראשונה מצורף לינק למערכון הגאוני מהתוכנית הגאונית

.

מערכון משובח, חד, מצחיק ועצוב כאחד שמראה את האבסורד של תרבות האונס הקיימת נגד נשים.

והכי חשוב: השינוי. כל שינוי. מתחיל מדוגמא אישית

זה בידיים שלנו. תקשורת חברתית היא בידיים שלנו.