"אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם,
אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי,
וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם…"
חברי קהילת "אלכוהוליסטים אנונימיים" נוהגים לומר את התפילה הזו "תפילת השלווה" מדי יום…
גם אנחנו, ב'מרכז לפיתוח תקשורת חברתית', אימצנו את תפילה זו ואף נתנו לה שם "תפילה לאהוב את עצמך".
קשר חברתי מול אדם אחר מאוד חשוב, אך הקשר החברתי הכי חשוב והכי ראשוני חייב להיות עם עצמנו! על מנת שנוכל לאהוב אנשים אחרים – אנו צריכים תחילה לאהוב את עצמנו! והדרך לאהוב את עצמינו מתוארת כל כך יפה בתפילה הזו – לקבל בשלווה בעצמינו את הפגמים, להעז לשנות את מה שכן אפשר והכי חשוב לדעת להבדיל בין זה לזה.
או במשפט אחד, כפי שסיכם רבי עקיבא את כל התורה על רגל אחת – "ואהבת לרעך כמוך", לא רק מבחינה דתית אלא גם מבחינה חברתית….
