שלושה סוגים של אינטראקציה בין שני הערוצים:

ערוץ מילולי כבסיס, הבלתי מילולי מגביר או מחליש את המסר – למשל, דיבור בקול בטוח מחזק אמירה חשובה.

שני הערוצים חייבים להיות מתואמים – כשאדם מחייך אבל טון הדיבור שלו קר ומנוכר, נוצרת תחושה של חוסר אמינות. יוצאים מן הכלל? ציניות וסרקזם.

הערוץ המילולי מופיע לפרקים, הבלתי מילולי קבוע ומתמשך – גם כשאנחנו שותקים, אנחנו משדרים מסרים דרך שפת הגוף שלנו.

אז איך נוודא שהמסרים שלנו ברורים?

נשים לב לטון ולשפת הגוף שלנו.

נלמד לקרוא נכון את המסרים הבלתי מילוליים של אחרים.

נשתמש בהתאמות מכוונות כדי לשדר בדיוק את מה שאנחנו מתכוונים לומר.

תקשורת אפקטיבית היא זו שבה כל חלקי המסר מתואמים.

מה הגוף שלכם אומר כשהמילים שלכם מדברות?

The post מסרים מילוליים ובלתי מילוליים – איך התקשורת שלנו מתפרשת באמת? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מסרים מילוליים ובלתי מילוליים – איך התקשורת שלנו מתפרשת באמת? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שני הערוצים המרכזיים:

הערוץ המילולי – התוכן הגלוי: כל המילים שנאמרות בשיחה.

הערוץ הבלתי מילולי – המסרים החזקים ביותר: טונציה, מהירות דיבור, שפת גוף, הבעות פנים ותנועות ידיים.

איך האינטראקציה בין הערוצים משפיעה על המסר?

הערוץ המילולי הוא הבסיס, הבלתי מילולי מגביר או מחליש אותו – שימוש בטון נכון יכול להדגיש מסר או לרכך אותו.

הערוצים צריכים להיות מתואמים – כשאנחנו אומרים דבר אחד, אבל משדרים משהו אחר, נוצר דיסוננס שמבלבל את השומע. היוצאים מן הכלל? ציניות וסרקזם.

הערוץ המילולי משודר לפרקים, הבלתי מילולי פועל תמיד – גם כשאנחנו שותקים, הגוף שלנו עדיין מדבר.

כיצד נשפר את היכולת שלנו לשלוט במסרים?

נשים לב איך אנחנו נשמעים ולא רק מה אנחנו אומרים.

נתרגל התאמה בין שפת הגוף והבעות הפנים לתוכן הדברים.

נדייק את המסרים המילוליים כך שיתקבלו באופן חד וברור.

המילים שלכם מדברות – אבל מה עם שפת הגוף שלכם?

The post מה ואיך אומרים- כיצד שני ערוצי התקשורת בונים את המסר שלנו? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מה ואיך אומרים- כיצד שני ערוצי התקשורת בונים את המסר שלנו? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

סוגי אינטראקציות חברתיות:

שיחת חולין – שיחה קלילה שמטרתה לייצר קירבה ראשונית.

שיחת נפש – שיחה עמוקה המאפשרת פתיחות רגשית אמיתית.

דיון – שיח מובנה שבו שני הצדדים מחליפים דעות, במטרה להבין זה את זה.

וויכוח – עימות מילולי שבו כל צד מנסה לשכנע את האחר.

מריבה – עימות טעון רגשית שמלווה לרוב בכעס ופגיעות.

ריב – סכסוך עמוק שעלול להוביל לקרע במערכת יחסים.

למה אנחנו כל כך מהר גולשים לוויכוח או לריב?

במקום לחפש הבנה וחיבור, אנחנו נתפסים להתנצחות וניסיון "לנצח" את השיח.

אנחנו מתמקדים בהוכחת צדקתנו ולא בהבנת הצד השני.

איך נמנעים מזה?

לזהות לאיזו דינמיקה השיחה מתקדמת ולבחור לא להיגרר למקום מתעמת.

לייצר מרחב שבו מותר להקשיב ולא רק לדבר.

להעדיף דיון על פני וויכוח – ללמוד לחקור את נקודת המבט של הצד השני במקום לתקוף אותה.

בפעם הבאה שאתם בשיחה – באיזה אינטראקציה תבחרו?

The post דינמיקת שיח – למה אנחנו גולשים כל כך מהר לוויכוחים? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post דינמיקת שיח – למה אנחנו גולשים כל כך מהר לוויכוחים? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שיטת המפתח לעמק השווה (התערבות מודולרית לפיתוח תקשורת חברתית לעידוד המעורבות בקבוצות השונים והשווים) מתייחסת לתקשורת לא רק ככלי, אלא כבסיס להשתלבות ולמעורבות חברתית.

מהי תקשורת חברתית?

התנהגות תקשורתית – שימוש נכון בשפה מילולית ובלתי מילולית.

חשיבה חברתית – זיהוי רמזים חברתיים, ניתוח דינמיקות בין-אישיות.

ויסות עצמי – התאמת תגובות רגשיות ומודעות לתחושות פנימיות.

ניהול והתנהלות – תכנון ויישום תהליכים חברתיים בצורה מיטבית.

כיצד יוצרים מעורבות קהילתית?

שונות עצמית – ההכרה בכך שכל אדם מביא עימו איכויות ייחודיות.

שוויון בהזדמנויות – יצירת אפשרויות שוות לכולם להשתלב ולתרום.

עצמאות תפקודית – היכולת לפעול ולהתנהל בתוך מסגרת חברתית.

אוטונומיה מחשבתית – פיתוח יכולת לקבלת החלטות עצמאיות בעולם החברתי.

אז איך יוצרים שינוי?

עובדים על תקשורת בתוך עולמות התוכן – כדי לשפר את מיומנויות ההשתלבות.

מפתחים מודעות לערכי הליבה – כדי להעמיק את החיבור שלנו לקהילה.

מתנסים בדרכים חדשות להשתתפות – כי השינוי לא מגיע מצפייה מהצד, אלא מהשתתפות פעילה.

The post המפתח לעמק השווה – ארבעה עולמות, ארבעה ערכים first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post המפתח לעמק השווה – ארבעה עולמות, ארבעה ערכים appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בקרב בני נוער וצעירים, הנתונים מטרידים במיוחד: בעשור האחרון חלה עלייה של 400% במספר המאובחנים באוטיזם בישראל, ורבים מהם חווים ניתוק חברתי ממושך. מחקרים מראים שגם בקרב האוכלוסייה הכללית, התגברות ההסתגרות והשימוש התכוף במסכים הובילו לירידה בתחושת השייכות והמעורבות הקהילתית.

איך אפשר לשנות את זה?

תכנון מפגשים חברתיים – תקשורת דיגיטלית היא כלי עזר, אך לא תחליף למפגשים פנים אל פנים.

מודעות לערוצים השונים – תקשורת היא לא רק מילים, אלא גם קשר עין, הבעות פנים ושפת גוף.

מעורבות בקהילה – חיבור אקטיבי למסגרות חברתיות מחזק את תחושת השייכות ומאפשר יצירת קשרים עמוקים יותר.

בדידות אינה חוסר באנשים מסביבנו – אלא חוסר במפגש משמעותי. האם אתם באמת נוכחים בקשרים שלכם?

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בעידן שבו לחצים, שינויים בלתי פוסקים ומצבי אי-ודאות הם חלק בלתי נפרד מחיינו, היכולת שלנו לווסת את עצמנו הפכה לחשובה יותר מאי פעם.

ויסות עצמי הוא היכולת לנהל את המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו בצורה מאוזנת וגמישה, גם מול אתגרים ומצבים בלתי צפויים. בהרצאה זו, נעמיק בעולם הוויסות העצמי ונבחן כיצד ניתן לשפר את השליטה העצמית שלנו, לפתח חוסן אישי ולהגיב לסיטואציות מורכבות בצורה מושכלת ומקדמת.

בהרצאה עמיר ברדה Amir Barda התמקד בשלוש שאלות מרכזיות:

1. כיצד נוכל לזהות את הגורמים שמפריעים לוויסות העצמי שלנו

2. אילו כלים מעשיים יכולים לסייע לנו לווסת את עצמנו באופן יומיומי

3. כיצד נוכל להפוך את הוויסות העצמי להרגל שמוביל לצמיחה אישית ולשיפור איכות החיים

ההרצאה מציעה למשתתפים כלים פרקטיים המבוססים על מודלים ותיאוריות מעולם הוויסות העצמי. המשתתפים ילמדו לזהות דפוסי חשיבה מגבילים, לפתח טכניקות מיקוד ושליטה עצמית, ולהטמיע תהליכי ויסות כחלק משגרת חייהם.

The post איך לווסת את עצמנו בעולם של שינויים ואי ודאות? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post איך לווסת את עצמנו בעולם של שינויים ואי ודאות? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post איך הקמתי את המפתח- לחסל את הבדידות first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post איך הקמתי את המפתח- לחסל את הבדידות appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

1. מגע:
   חפשו מגע שמרגיע אתכם – לחיצה קלה על כף היד, עיסוי עדין או חיבוק עצמי. מגע יוצר תחושת בטחון פיזית ומנטלית, ומסייע להחזיר את האיזון.
2. תנועה:
   תנועה מאפשרת לשחרר אנרגיה כלואה ולהחזיר את הגוף לשגרה רגועה. צאו להליכה קצרה, נענעו את הגוף או עשו מתיחות. גם תנועה קטנה יכולה לחולל שינוי גדול.
3. נשימה:
   נשימה עמוקה ומודעת היא בסיס לוויסות עצמי. שאפו דרך האף, החזיקו לשנייה, ונשפו לאט דרך הפה. כל נשימה היא הזדמנות להאט את הקצב ולשלוט מחדש ברגשות.
4. היגדים חיוביים:
   משפטים כמו "אני בשליטה" או "אני בוחר להגיב ברוגע" לא רק מעודדים, אלא גם מכוונים את המחשבות למסלול יציב ומעצים.

הוויסות העצמי הוא אמנות שבה אתם השולטים ולא הנשלטים. "מתנ"ה" הוא לא רק כלי – הוא הזמנה לחזור לרגע הנוכחי ולהתחבר לכוח הפנימי שלכם. אנחנו לא רק מתמודדים, אלא לומדים לרתום את הכוח הפנימי  שלנו כדי ליצור מחדש את הדרך שבה אנחנו פועלים וחווים את העולם בשביל לחזור למסלול. כי בסופו של דבר, השליטה האמיתית מתחילה ברגע שבו אנחנו בוחרים לעצור, לנשום ולפעול במודע.

The post קחו מתנ"ה – מארז פתרונות לוויסות עצמי first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post קחו מתנ"ה – מארז פתרונות לוויסות עצמי appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

1. עצור: זיהוי
   ברגע שאתם חשים מוצפים, עצרו. זהו את התחושה, עצרו את הפעולה האוטומטית, וקחו נשימה כדי לחשוב מחדש.
2. חשיבה: הערכה
   זכרו שידע הוא כוח. בחנו את החסמים שעולים וחשבו על פתרונות אפשריים שיכולים לקדם אתכם.
3. בחירה: תגובה
   בחרו תגובה שתשרת את הערכים והמטרות שלכם. גם אם אינכם שולטים על מה שקרה, יש לכם שליטה מלאה על הדרך בה תגיבו.
4. רפלקציה: בקרה
   אחרי שהמצב הסתיים, ערכו הערכה עצמית. מה למדתם? איך תוכלו לשפר בפעם הבאה? רפלקציה מאפשרת להפוך כל חוויה ללמידה.

הכלי הזה מזכיר לנו שהכוח לשנות את המציאות שלנו טמון בבחירות שלנו. עצירה, חשיבה, בחירה ורפלקציה מבטיחים לא רק פתרון מיידי, אלא גם צמיחה לעתיד.

The post עצור, חב"ר – הדרך לשליטה עצמית first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post עצור, חב"ר – הדרך לשליטה עצמית appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

הוויסות ההתנהגותי: כשאנחנו בוחרים פעולה מודעת, כמו יציאה להליכה בזמן לחץ או שיחה רגועה במקום ויכוח, אנו משפיעים על הרגשות שלנו בכך שאנו מייצרים הקשר בטוח ומרגיע.

• הוויסות המחשבתי: מחשבות יכולות לעצב את התחושות הרגשיות שלנו. לדוגמה, כאשר אנו מחליפים מחשבה שלילית במחשבה חיובית, אנו יוצרים תחושת שליטה ורוגע. כתיבה של יומן או טכניקות מיינדפולנס יכולות לתרום רבות לכך.
• הוויסות החושי: התחום החושי הוא המולד והנתון ביותר, אך עדיין ניתן להשתמש בו ככלי לוויסות רגשי. לדוגמה, אמבטיה חמה, התנדנדות על כיסא, או טבילה בבריכת כדורים יכולים לספק תחושה של נוחות ושלווה, שתומכת בשאר התחומים.
• הוויסות הרגשי: הרגשות, הנחשבים ל“סוס פרא”, אינם ניתנים לשליטה ישירה. אך שילוב של וויסות התנהגותי, מחשבתי וחושי יכול להשפיע עליהם באופן משמעותי. לדוגמה, נשימה עמוקה, שנוגעת הן בממד החושי והן במחשבתי, יכולה לסייע להרגיע כעס או חרדה.

.דמיינו שאתם על גל גדול בים – אם תתנגדו לו, תישברו. אך אם תלמדו לגלוש עליו, תגיעו לחוף בשלום. כך גם עם הוויסות העצמי שלנו: אם נכיר בהם, נבין אותם ונבחר לפעול בצורה מודעת, נוכל להשתמש בהם ככוח מניע במקום כמכשול.

The post גולשים אל המח"ר – 4 תחומי הוויסות העצמי first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post גולשים אל המח"ר – 4 תחומי הוויסות העצמי appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.