שלושה סוגים של אינטראקציה בין שני הערוצים:

ערוץ מילולי כבסיס, הבלתי מילולי מגביר או מחליש את המסר – למשל, דיבור בקול בטוח מחזק אמירה חשובה.

שני הערוצים חייבים להיות מתואמים – כשאדם מחייך אבל טון הדיבור שלו קר ומנוכר, נוצרת תחושה של חוסר אמינות. יוצאים מן הכלל? ציניות וסרקזם.

הערוץ המילולי מופיע לפרקים, הבלתי מילולי קבוע ומתמשך – גם כשאנחנו שותקים, אנחנו משדרים מסרים דרך שפת הגוף שלנו.

אז איך נוודא שהמסרים שלנו ברורים?

נשים לב לטון ולשפת הגוף שלנו.

נלמד לקרוא נכון את המסרים הבלתי מילוליים של אחרים.

נשתמש בהתאמות מכוונות כדי לשדר בדיוק את מה שאנחנו מתכוונים לומר.

תקשורת אפקטיבית היא זו שבה כל חלקי המסר מתואמים.

מה הגוף שלכם אומר כשהמילים שלכם מדברות?

The post מסרים מילוליים ובלתי מילוליים – איך התקשורת שלנו מתפרשת באמת? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מסרים מילוליים ובלתי מילוליים – איך התקשורת שלנו מתפרשת באמת? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שלושת היסודות של קשר בריא:

הדדיות – כל צד בקשר נותן ומקבל, גם אם לא באופן שווה לחלוטין.

שוויון – ההכרה בערכו של האדם שמולנו, ללא קשר לסטטוס או יכולות.

איזון – התאמה בין הצרכים של שני הצדדים, תוך שמירה על חלוקה הוגנת של משאבים, תשומת לב ומעורבות רגשית.

אז למה רוב הקשרים לא באמת מאוזנים?

יש קשרים היררכיים (מורה-תלמיד, מנהל-עובד) שבהם חלוקת הכוח אינה שווה.

יש קשרים שבהם צד אחד נותן הרבה יותר מהשני, מה שיוצר תחושת ניצול או עייפות רגשית.

איך יודעים שהקשר שלנו בריא?

האם יש תחושה של צדק והגינות בקשר?

האם אנחנו מרגישים שרואים אותנו ומעריכים אותנו?

איזה מהקשרים שלכם מאוזנים, ואיפה אפשר לשפר?

The post יחסי גומלין בקשרים חברתיים – למה הם לא תמיד שוויוניים? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post יחסי גומלין בקשרים חברתיים – למה הם לא תמיד שוויוניים? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שני הערוצים המרכזיים:

הערוץ המילולי – התוכן הגלוי: כל המילים שנאמרות בשיחה.

הערוץ הבלתי מילולי – המסרים החזקים ביותר: טונציה, מהירות דיבור, שפת גוף, הבעות פנים ותנועות ידיים.

איך האינטראקציה בין הערוצים משפיעה על המסר?

הערוץ המילולי הוא הבסיס, הבלתי מילולי מגביר או מחליש אותו – שימוש בטון נכון יכול להדגיש מסר או לרכך אותו.

הערוצים צריכים להיות מתואמים – כשאנחנו אומרים דבר אחד, אבל משדרים משהו אחר, נוצר דיסוננס שמבלבל את השומע. היוצאים מן הכלל? ציניות וסרקזם.

הערוץ המילולי משודר לפרקים, הבלתי מילולי פועל תמיד – גם כשאנחנו שותקים, הגוף שלנו עדיין מדבר.

כיצד נשפר את היכולת שלנו לשלוט במסרים?

נשים לב איך אנחנו נשמעים ולא רק מה אנחנו אומרים.

נתרגל התאמה בין שפת הגוף והבעות הפנים לתוכן הדברים.

נדייק את המסרים המילוליים כך שיתקבלו באופן חד וברור.

המילים שלכם מדברות – אבל מה עם שפת הגוף שלכם?

The post מה ואיך אומרים- כיצד שני ערוצי התקשורת בונים את המסר שלנו? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מה ואיך אומרים- כיצד שני ערוצי התקשורת בונים את המסר שלנו? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

סוגי אינטראקציות חברתיות:

שיחת חולין – שיחה קלילה שמטרתה לייצר קירבה ראשונית.

שיחת נפש – שיחה עמוקה המאפשרת פתיחות רגשית אמיתית.

דיון – שיח מובנה שבו שני הצדדים מחליפים דעות, במטרה להבין זה את זה.

וויכוח – עימות מילולי שבו כל צד מנסה לשכנע את האחר.

מריבה – עימות טעון רגשית שמלווה לרוב בכעס ופגיעות.

ריב – סכסוך עמוק שעלול להוביל לקרע במערכת יחסים.

למה אנחנו כל כך מהר גולשים לוויכוח או לריב?

במקום לחפש הבנה וחיבור, אנחנו נתפסים להתנצחות וניסיון "לנצח" את השיח.

אנחנו מתמקדים בהוכחת צדקתנו ולא בהבנת הצד השני.

איך נמנעים מזה?

לזהות לאיזו דינמיקה השיחה מתקדמת ולבחור לא להיגרר למקום מתעמת.

לייצר מרחב שבו מותר להקשיב ולא רק לדבר.

להעדיף דיון על פני וויכוח – ללמוד לחקור את נקודת המבט של הצד השני במקום לתקוף אותה.

בפעם הבאה שאתם בשיחה – באיזה אינטראקציה תבחרו?

The post דינמיקת שיח – למה אנחנו גולשים כל כך מהר לוויכוחים? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post דינמיקת שיח – למה אנחנו גולשים כל כך מהר לוויכוחים? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בקרב בני נוער וצעירים, הנתונים מטרידים במיוחד: בעשור האחרון חלה עלייה של 400% במספר המאובחנים באוטיזם בישראל, ורבים מהם חווים ניתוק חברתי ממושך. מחקרים מראים שגם בקרב האוכלוסייה הכללית, התגברות ההסתגרות והשימוש התכוף במסכים הובילו לירידה בתחושת השייכות והמעורבות הקהילתית.

איך אפשר לשנות את זה?

תכנון מפגשים חברתיים – תקשורת דיגיטלית היא כלי עזר, אך לא תחליף למפגשים פנים אל פנים.

מודעות לערוצים השונים – תקשורת היא לא רק מילים, אלא גם קשר עין, הבעות פנים ושפת גוף.

מעורבות בקהילה – חיבור אקטיבי למסגרות חברתיות מחזק את תחושת השייכות ומאפשר יצירת קשרים עמוקים יותר.

בדידות אינה חוסר באנשים מסביבנו – אלא חוסר במפגש משמעותי. האם אתם באמת נוכחים בקשרים שלכם?

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

• 'הלחם' – דיבור חיובי:
  כל סנדוויץ' מתחיל ונגמר בלחם. כך גם הביקורת שלנו. פתחו במילים חיוביות שמחזקות את האדם. התייחסו לערכים שלו או להישגים הקודמים שתרמו להצלחה. לדוגמה, "אני מאוד מעריך את היצירתיות שלך בפרויקט הזה."
• 'הנקניק' – נקודת הביקורת:
  במרכז הסנדוויץ', נמצאת הביקורת עצמה. הציגו אותה בצורה ממוקדת, עניינית ולא שיפוטית. למשל, "שמתי לב שיש צורך לדייק יותר בזמנים כדי לעמוד ביעדים."
  הביקורת נועדה להיות מועילה ולא פוגענית, עם מטרה ברורה לשיפור.
• 'החסה' – פתרונות והמלצות:
  הוסיפו המלצות או פתרונות מעשיים שמספקים לנמען כיוון ברור לשיפור. לדוגמה, "אולי כדאי לקבוע תזכורות או לתכנן לוח זמנים מדויק יותר."
• 'הלחם' – דיבור חיובי:
  בסיום, הדגישו נקודה חיובית נוספת שמעודדת שיפור, כמו "אני בטוח שהיכולת שלך ללמוד מהר תעזור לך ליישם את השינוי הזה בצורה מעולה." כך, הביקורת לא רק תתקבל בצורה טובה יותר, אלא גם תיצור מוטיבציה לשינוי ושיפור.

שיטת הסנדוויץ' היא לא רק דרך להעברת ביקורת, אלא כלי לבניית קשרים חזקים. באמצעות שילוב של עידוד, הצגת שיפור אפשרי ומתן פתרונות, אנחנו יכולים לעזור לאחרים לגדול – ובאותו הזמן, לחזק את תחושת האמון והחיבור בינינו.

The post שיטת הסנדוויץ' – ביקורת בונה שעוזרת לגדול first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post שיטת הסנדוויץ' – ביקורת בונה שעוזרת לגדול appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

1. לקשר חוליות- בחירת הנושא: ניתן לדמות את כל הנושאים שעולים בשיחה כ-שרשרת של חוליות' שחייבות להיות קשורות אחת לשניה באיזשהו 'קשר טבעי' בין הנושא הנוכחי לנושא חדש. 'קשר טבעי' יכול להיות קשר רעיוני אסוציאטיבי- קשר המבוסס על עובדות וידיעות כלליות או קונוטטיבי- קשר המבוסס על חוויות ופרשנויות אישיות.
2. בקישור חד"ש- בחירת התוכן: חשוב שכול חוליה תקדם באיזשהו אופן את השיחה באמצעות אחד מאלה:
   • חידוש: הצגת מידע חדש שלא היה ידוע קודם מתוך הידע הכללי או האוטוביוגרפי שלנו
   • דעה: התייחסות חיובית או שלילית לנושא.
   • שאלה: להרחבה או להעמקה בנושא השיחה.
3. בהקשר אח"ר- בחירת האופן: כל שיחה יכולה להתרחש בשלושה הקשרים:
   • אינפורמטיבי: תיאור ה'מה?' – המימד העובדתי 'יבש'.
   • חווייתי: תיאור ה'איך?' ההיבט האישי פרטי.
   • רגשי: תיאור ה'למה?' התייחסות למניע- הסיבה או להשפעה- תוצאה.

כשהשיחה נראית לכם תקועה, נסו להשתמש באלגוריתם זה כדי להניע אותה קדימה. לדוגמה, אם אתם מדברים עם חבר על תחביב, המקום להתעניין רק בהקשר האינפורנטיבים של הנושא, נסו לשאול שאלה כמו "מה הכי מלהיב אותך בזה?"- קישור קונוטטיבי (חוויה אישית), שימוש בשאלת עומק (חד"ש) בהקשר חוויתי (אח"ר) או "שמעתי שיש תערוכה חדשה בנושא הזה!"- קישור אסוציאטיבי (ידיעה כללית), שימוש בחידוש מידע כללי (חד"ש) בהקשר אינפורנטיבי (אח"ר). ככול  שנבנה חוליות מורכבות יותר ועשירות יותר, כך היא תוביל לכיוונים הרבה יותר מעניינים ותחזק את הקשרים שלנו עם אנשים סביבנו.

The post האלגוריתם התקשורתי – לקשר וליצור חיבורים first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post האלגוריתם התקשורתי – לקשר וליצור חיבורים appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

הערוץ המילולי משודר לפרקים, בזמן שאנחנו מדברים, אך הערוץ הבלתי מילולי פועל ברציפות – גם כשאנחנו שותקים. לכן, גם כשאיננו מדברים, אנו משדרים מסרים דרך שפת הגוף, הבעות הפנים ואפילו דרך הנשימה שלנו. היכולת לשים לב לשני הערוצים הללו ולשלב אותם בהרמוניה היא מפתח לתקשורת אמיתית, ברורה ומובנת.

אם אתם רוצים לשפר את התקשורת שלכם, התחילו בהקשבה לערוץ הבלתי מילולי שלכם ושל אחרים. שימו לב לטון הדיבור, למבט ולשפת הגוף, ושאלו את עצמכם: האם מה שאני משדר מתאים למה שאני רוצה לומר? תקשורת אפקטיבית מתרחשת כשיש הרמוניה בין שני הערוצים.

The post תקשורת ברורה – כשהמילים מפספסות את המשמעות first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post תקשורת ברורה – כשהמילים מפספסות את המשמעות appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

התנהגות תקשורתית מתמקדת באופי האינטראקציות שלנו עם אחרים, תוך שימת דגש על השפה המילולית והלא מילולית, כמו הבעות פנים, טון דיבור ושפת גוף. אינטראקציות תקשורתיות חיוביות מאפשרות לנו לבנות קשרים משמעותיים ומחזקות את תחושת השייכות שלנו לקבוצה.

חשיבה חברתית עוסקת בדרך שבה אנו תופסים את עצמנו ואת אחרים בסביבתנו, ובחוויות האישיות והסביבתיות שיש לנו. היא משפיעה על האופן שבו אנו מקבלים החלטות ומגיבים למצבים חברתיים שונים.

וויסות עצמי הוא היכולת שלנו לנהל רגשות ומחשבות בהתאם לסיטואציות. יכולת זו חיונית להתמודד עם אתגרים חברתיים ולשמור על קשרים בריאים, שכן וויסות עצמי טוב מאפשר לנו להגיב באופן מבוקר ולא מתוך פאניקה או כעס.

ניהול והתנהלות מתמקדים בכישורים הנדרשים לתכנון, ביצוע והערכה של פעולות חברתיות. זה משפיע על האופן שבו אנו מנהלים מערכות יחסים, מקבלים החלטות ומבצעים אינטראקציות עם אחרים.

באופן כולל, ארבעת העולמות הללו יש השפעה הדדית ומשמעותית. הבנה מעמיקה של כל אחד מהם תורמת לשיפור הכישורים החברתיים שלנו, ליכולתנו להרגיש שייכים ולהצליח בסביבות החברתיות שלנו. פיתוח הכישורים הללו מסייע לנו להתמודד עם אתגרי החיים בעידן המודרני ולהשיג קשרים משמעותיים ובריאים בקהילה.

The post ארבעת עולמות התוכן הבונים את התקשורת החברתית עפ"י שיטת המפתח לעמק השווה first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post ארבעת עולמות התוכן הבונים את התקשורת החברתית עפ"י שיטת המפתח לעמק השווה appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.