כולם שקטים? לא בדיוק מאותה סיבה.

יש הבדל חשוב – ולפעמים קריטי – בין ביישנות, מופנמות, חרדה חברתית ואגורופוביה.
אז מה ההבדל בעצם?

ביישנות היא תכונת אופי. אדם ביישן ירגיש מבוכה או הססנות מול אנשים חדשים, אבל יוכל להתחמם לאט.

מופנמות היא סגנון חיים. אדם מופנם נהנה להיות עם עצמו, נטען בשקט – אבל זה לא בהכרח נובע מקושי.

חרדה חברתית היא קושי נפשי. מדובר בפחד עמוק מדחייה או מביקורת חברתית, עד כדי הימנעות ממפגשים.

אגורופוביה היא פחד קיצוני מיציאה מהבית או מהימצאות במקומות ציבוריים – גם אם אין קהל או אנשים ספציפיים.

למה זה חשוב?
כי כל מצב דורש התמודדות אחרת – וטיפול שונה.
לא כל מי שלא מדבר – צריך "לדחוף אותו".
לא כל מי שיושב בצד – רוצה עזרה.
אבל כל אחד צריך שיראו אותו, יבינו את המקום שלו – ויתנו מענה אמיתי.

במפת"ח אנחנו פוגשים את כל הסוגים, ולומדים לזהות מה יש "מאחורי השקט".
כי בתוך השקט – לפעמים יש עולם שלם שמחכה להתחבר.

The post חרדה חברתית, ביישנות, מופנמות ואגורופוביה – בין הדומה והשונה? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post חרדה חברתית, ביישנות, מופנמות ואגורופוביה – בין הדומה והשונה? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

מהו הפרופיל החושי?

הפרופיל החושי מתאר כיצד המוח שלנו מעבד גירויים חושיים – מגע, קול, אור, תנועה וריחות.

יש אנשים שמעדיפים סביבות שקטות וממוקדות, בעוד אחרים פורחים דווקא במרחבים עמוסים ומלאי גירויים.

איך זה משפיע על האינטראקציות החברתיות שלנו?

רגישות יתר – קושי להתמודד עם רעשים חזקים, תאורה בהירה או מגע.

תת-רגישות – צורך בגירויים חזקים יותר כדי לחוות עוצמות תחושתיות רגילות.

עיבוד חושי רגיל – ויסות טבעי ומאוזן של גירויים.

איך מתאימים את הסביבה לצרכים שלנו?

להבין מה גורם לנו לנוחות ומה גורם לאי-נוחות.

להגדיר גבולות ברורים במפגשים חברתיים.

למצוא דרכים לשפר ויסות חושי, כמו שימוש בטכניקות הרפיה או התאמות סביבתיות.

כשאנחנו מבינים את הפרופיל החושי שלנו, קל יותר לנהל אינטראקציות מתוך שליטה ובחירה.

איך אתם מגיבים לסביבה שלכם?

The post הפרופיל החושי – איך החושים שלנו מעצבים את החוויה החברתית? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post הפרופיל החושי – איך החושים שלנו מעצבים את החוויה החברתית? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בעידן שבו לחצים, שינויים בלתי פוסקים ומצבי אי-ודאות הם חלק בלתי נפרד מחיינו, היכולת שלנו לווסת את עצמנו הפכה לחשובה יותר מאי פעם.

ויסות עצמי הוא היכולת לנהל את המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו בצורה מאוזנת וגמישה, גם מול אתגרים ומצבים בלתי צפויים. בהרצאה זו, נעמיק בעולם הוויסות העצמי ונבחן כיצד ניתן לשפר את השליטה העצמית שלנו, לפתח חוסן אישי ולהגיב לסיטואציות מורכבות בצורה מושכלת ומקדמת.

בהרצאה עמיר ברדה Amir Barda התמקד בשלוש שאלות מרכזיות:

1. כיצד נוכל לזהות את הגורמים שמפריעים לוויסות העצמי שלנו

2. אילו כלים מעשיים יכולים לסייע לנו לווסת את עצמנו באופן יומיומי

3. כיצד נוכל להפוך את הוויסות העצמי להרגל שמוביל לצמיחה אישית ולשיפור איכות החיים

ההרצאה מציעה למשתתפים כלים פרקטיים המבוססים על מודלים ותיאוריות מעולם הוויסות העצמי. המשתתפים ילמדו לזהות דפוסי חשיבה מגבילים, לפתח טכניקות מיקוד ושליטה עצמית, ולהטמיע תהליכי ויסות כחלק משגרת חייהם.

The post איך לווסת את עצמנו בעולם של שינויים ואי ודאות? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post איך לווסת את עצמנו בעולם של שינויים ואי ודאות? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

1. עצור: זיהוי
   ברגע שאתם חשים מוצפים, עצרו. זהו את התחושה, עצרו את הפעולה האוטומטית, וקחו נשימה כדי לחשוב מחדש.
2. חשיבה: הערכה
   זכרו שידע הוא כוח. בחנו את החסמים שעולים וחשבו על פתרונות אפשריים שיכולים לקדם אתכם.
3. בחירה: תגובה
   בחרו תגובה שתשרת את הערכים והמטרות שלכם. גם אם אינכם שולטים על מה שקרה, יש לכם שליטה מלאה על הדרך בה תגיבו.
4. רפלקציה: בקרה
   אחרי שהמצב הסתיים, ערכו הערכה עצמית. מה למדתם? איך תוכלו לשפר בפעם הבאה? רפלקציה מאפשרת להפוך כל חוויה ללמידה.

הכלי הזה מזכיר לנו שהכוח לשנות את המציאות שלנו טמון בבחירות שלנו. עצירה, חשיבה, בחירה ורפלקציה מבטיחים לא רק פתרון מיידי, אלא גם צמיחה לעתיד.

The post עצור, חב"ר – הדרך לשליטה עצמית first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post עצור, חב"ר – הדרך לשליטה עצמית appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.