שלושת היסודות של קשר בריא:

הדדיות – כל צד בקשר נותן ומקבל, גם אם לא באופן שווה לחלוטין.

שוויון – ההכרה בערכו של האדם שמולנו, ללא קשר לסטטוס או יכולות.

איזון – התאמה בין הצרכים של שני הצדדים, תוך שמירה על חלוקה הוגנת של משאבים, תשומת לב ומעורבות רגשית.

אז למה רוב הקשרים לא באמת מאוזנים?

יש קשרים היררכיים (מורה-תלמיד, מנהל-עובד) שבהם חלוקת הכוח אינה שווה.

יש קשרים שבהם צד אחד נותן הרבה יותר מהשני, מה שיוצר תחושת ניצול או עייפות רגשית.

איך יודעים שהקשר שלנו בריא?

האם יש תחושה של צדק והגינות בקשר?

האם אנחנו מרגישים שרואים אותנו ומעריכים אותנו?

איזה מהקשרים שלכם מאוזנים, ואיפה אפשר לשפר?

The post יחסי גומלין בקשרים חברתיים – למה הם לא תמיד שוויוניים? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post יחסי גומלין בקשרים חברתיים – למה הם לא תמיד שוויוניים? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שירה, במיוחד זו הנאמרת במעגל משפחתי או חברתי, היא כמו חוט בלתי נראה השוזר בין לבבות. בבית סבתא, שיר ערש ישן יכול להפוך למעין טקס מעבר שמחבר בין דורות. בכיתה, שיר שנכתב בהשראת חוויות העבר מאפשר לתלמידים להתחבר לזהותם ולהבין את השורשים שלהם. אפילו ברחוב, שירי ילדים שנלחשו מפה לאוזן ממשיכים להתקיים, משמרים תרבות ומורשת.

במפת"ח למעורבות בקהילה אנו מאמינים שכוחן של מילים גדול מהנראה לעין. לא מדובר רק בהעברת מידע אלא ביצירת שפה משותפת שמצליחה לגשר על פערים בין-דוריים. מילים כתובות או מדוברות הן אמצעי שמאפשר חיבור רגשי עמוק, כזה שמסייע לשבור מחיצות, להנגיש זיכרונות ולהעניק משמעות להיסטוריה האישית והקולקטיבית שלנו.

ומהי שירה קטנה-שמחה גדולה אם לא הדגמה חיה לכוחן של מילים? לפעמים, די בשיר קצר אחד כדי להזכיר לאדם מבוגר ימים נשכחים של ילדות, או כדי ללמד ילד צעיר על מסורת משפחתית שלא הכיר. כל מילה, כל בית, כל לחן – הם לבנים בגשר המחבר בין העבר להווה, ובין ההווה לעתיד.

לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים שיר אהוב שמזכיר לכם מישהו מהמשפחה, או מוצאים מילים שמספרות את סיפורכם, זכרו: המילים הללו הן גשר. גשר של חום, של זיכרון, של המשכיות. גשר שמוביל אותנו אחד לשני – וגם אל עצמנו.

The post גשרים של מילים: השירה הקטנה שמחברת דורות first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post גשרים של מילים: השירה הקטנה שמחברת דורות appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בקרב בני נוער וצעירים, הנתונים מטרידים במיוחד: בעשור האחרון חלה עלייה של 400% במספר המאובחנים באוטיזם בישראל, ורבים מהם חווים ניתוק חברתי ממושך. מחקרים מראים שגם בקרב האוכלוסייה הכללית, התגברות ההסתגרות והשימוש התכוף במסכים הובילו לירידה בתחושת השייכות והמעורבות הקהילתית.

איך אפשר לשנות את זה?

תכנון מפגשים חברתיים – תקשורת דיגיטלית היא כלי עזר, אך לא תחליף למפגשים פנים אל פנים.

מודעות לערוצים השונים – תקשורת היא לא רק מילים, אלא גם קשר עין, הבעות פנים ושפת גוף.

מעורבות בקהילה – חיבור אקטיבי למסגרות חברתיות מחזק את תחושת השייכות ומאפשר יצירת קשרים עמוקים יותר.

בדידות אינה חוסר באנשים מסביבנו – אלא חוסר במפגש משמעותי. האם אתם באמת נוכחים בקשרים שלכם?

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post איך הקמתי את המפתח- לחסל את הבדידות first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post איך הקמתי את המפתח- לחסל את הבדידות appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בדומה לספורטאי, גם המתאמן זקוק למאמן.ת שישמש.ת עוגן ותמיכה, יסייע בניכוס הצלחות קטנות וגדולות, ויעזור לשמר מוטיבציה והתמדה גם בזמנים של חוסר ודאות

The post אימון לפיתוח תקשורת חברתית first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post אימון לפיתוח תקשורת חברתית appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

. הכלים שהוצגו בהרצאה מאפשרים להפוך את חופשת הקיץ להזדמנות חיובית לחיזוק תחושת השייכות והביטחון העצמי של הילדים

The post כיצד לשנות את המצב החברתי במהלך חופשת הקיץ first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post כיצד לשנות את המצב החברתי במהלך חופשת הקיץ appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

הכלי מי את"ה: א= אופי/אישיות, ת= תכונה, ה= התנהגות מתוך שיטת המפתח לעמק השווה, מציע דרך פשוטה וברורה להבין את עצמנו ואת האינטראקציות שלנו עם אחרים:

אופי/אישיות:
בעוד האופי הוא מולד ונשאר יחסית יציב לאורך החיים, האישיות היא נרכשת ומתעצבת מתוך החוויות שעברנו ומהשפעות הסביבה. לדוגמה, תכונת אופי כמו פעלתנות עשויה להיות מולדת, אך תכונת אישיות כמו ענווה מתפתחת עם הזמן מתוך חינוך וניסיון חיים.

תכונה:
התכונות הן הביטוי של האופי והאישיות שלנו. הן הגשר שמחבר בין היסוד הפנימי שלנו לבין ההתנהגות החיצונית. לדוגמה, אופי רגיש עשוי לבוא לידי ביטוי בתכונה כמו אמפתיה או יכולת הקשבה.

התנהגות:
ההתנהגות היא התוצאה הגלויה של האופי והתכונות שלנו. היא זו שמשפיעה על הרושם שאנחנו יוצרים ועל מערכות היחסים שאנו מנהלים.

ההבנה של הקשר בין שלושת המרכיבים – אופי, תכונה והתנהגות – מעניקה לנו כלים לזהות את עצמנו, להבין אחרים ולשפר את מערכות היחסים שלנו. כשאנחנו מכירים את ה"מי את"ה" שבנו, אנחנו מתנהלים באופן מושכל יותר ומחזקים את החיבור האישי והחברתי שלנו.

The post מי את"ה ? המפתח להבין את עצמנו ולהכיר את האחרים first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מי את"ה ? המפתח להבין את עצמנו ולהכיר את האחרים appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

• 'הלחם' – דיבור חיובי:
  כל סנדוויץ' מתחיל ונגמר בלחם. כך גם הביקורת שלנו. פתחו במילים חיוביות שמחזקות את האדם. התייחסו לערכים שלו או להישגים הקודמים שתרמו להצלחה. לדוגמה, "אני מאוד מעריך את היצירתיות שלך בפרויקט הזה."
• 'הנקניק' – נקודת הביקורת:
  במרכז הסנדוויץ', נמצאת הביקורת עצמה. הציגו אותה בצורה ממוקדת, עניינית ולא שיפוטית. למשל, "שמתי לב שיש צורך לדייק יותר בזמנים כדי לעמוד ביעדים."
  הביקורת נועדה להיות מועילה ולא פוגענית, עם מטרה ברורה לשיפור.
• 'החסה' – פתרונות והמלצות:
  הוסיפו המלצות או פתרונות מעשיים שמספקים לנמען כיוון ברור לשיפור. לדוגמה, "אולי כדאי לקבוע תזכורות או לתכנן לוח זמנים מדויק יותר."
• 'הלחם' – דיבור חיובי:
  בסיום, הדגישו נקודה חיובית נוספת שמעודדת שיפור, כמו "אני בטוח שהיכולת שלך ללמוד מהר תעזור לך ליישם את השינוי הזה בצורה מעולה." כך, הביקורת לא רק תתקבל בצורה טובה יותר, אלא גם תיצור מוטיבציה לשינוי ושיפור.

שיטת הסנדוויץ' היא לא רק דרך להעברת ביקורת, אלא כלי לבניית קשרים חזקים. באמצעות שילוב של עידוד, הצגת שיפור אפשרי ומתן פתרונות, אנחנו יכולים לעזור לאחרים לגדול – ובאותו הזמן, לחזק את תחושת האמון והחיבור בינינו.

The post שיטת הסנדוויץ' – ביקורת בונה שעוזרת לגדול first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post שיטת הסנדוויץ' – ביקורת בונה שעוזרת לגדול appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

1. מגע:
   חפשו מגע שמרגיע אתכם – לחיצה קלה על כף היד, עיסוי עדין או חיבוק עצמי. מגע יוצר תחושת בטחון פיזית ומנטלית, ומסייע להחזיר את האיזון.
2. תנועה:
   תנועה מאפשרת לשחרר אנרגיה כלואה ולהחזיר את הגוף לשגרה רגועה. צאו להליכה קצרה, נענעו את הגוף או עשו מתיחות. גם תנועה קטנה יכולה לחולל שינוי גדול.
3. נשימה:
   נשימה עמוקה ומודעת היא בסיס לוויסות עצמי. שאפו דרך האף, החזיקו לשנייה, ונשפו לאט דרך הפה. כל נשימה היא הזדמנות להאט את הקצב ולשלוט מחדש ברגשות.
4. היגדים חיוביים:
   משפטים כמו "אני בשליטה" או "אני בוחר להגיב ברוגע" לא רק מעודדים, אלא גם מכוונים את המחשבות למסלול יציב ומעצים.

הוויסות העצמי הוא אמנות שבה אתם השולטים ולא הנשלטים. "מתנ"ה" הוא לא רק כלי – הוא הזמנה לחזור לרגע הנוכחי ולהתחבר לכוח הפנימי שלכם. אנחנו לא רק מתמודדים, אלא לומדים לרתום את הכוח הפנימי  שלנו כדי ליצור מחדש את הדרך שבה אנחנו פועלים וחווים את העולם בשביל לחזור למסלול. כי בסופו של דבר, השליטה האמיתית מתחילה ברגע שבו אנחנו בוחרים לעצור, לנשום ולפעול במודע.

The post קחו מתנ"ה – מארז פתרונות לוויסות עצמי first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post קחו מתנ"ה – מארז פתרונות לוויסות עצמי appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

1. עצור: זיהוי
   ברגע שאתם חשים מוצפים, עצרו. זהו את התחושה, עצרו את הפעולה האוטומטית, וקחו נשימה כדי לחשוב מחדש.
2. חשיבה: הערכה
   זכרו שידע הוא כוח. בחנו את החסמים שעולים וחשבו על פתרונות אפשריים שיכולים לקדם אתכם.
3. בחירה: תגובה
   בחרו תגובה שתשרת את הערכים והמטרות שלכם. גם אם אינכם שולטים על מה שקרה, יש לכם שליטה מלאה על הדרך בה תגיבו.
4. רפלקציה: בקרה
   אחרי שהמצב הסתיים, ערכו הערכה עצמית. מה למדתם? איך תוכלו לשפר בפעם הבאה? רפלקציה מאפשרת להפוך כל חוויה ללמידה.

הכלי הזה מזכיר לנו שהכוח לשנות את המציאות שלנו טמון בבחירות שלנו. עצירה, חשיבה, בחירה ורפלקציה מבטיחים לא רק פתרון מיידי, אלא גם צמיחה לעתיד.

The post עצור, חב"ר – הדרך לשליטה עצמית first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post עצור, חב"ר – הדרך לשליטה עצמית appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.