שלושה סוגים של אינטראקציה בין שני הערוצים:

ערוץ מילולי כבסיס, הבלתי מילולי מגביר או מחליש את המסר – למשל, דיבור בקול בטוח מחזק אמירה חשובה.

שני הערוצים חייבים להיות מתואמים – כשאדם מחייך אבל טון הדיבור שלו קר ומנוכר, נוצרת תחושה של חוסר אמינות. יוצאים מן הכלל? ציניות וסרקזם.

הערוץ המילולי מופיע לפרקים, הבלתי מילולי קבוע ומתמשך – גם כשאנחנו שותקים, אנחנו משדרים מסרים דרך שפת הגוף שלנו.

אז איך נוודא שהמסרים שלנו ברורים?

נשים לב לטון ולשפת הגוף שלנו.

נלמד לקרוא נכון את המסרים הבלתי מילוליים של אחרים.

נשתמש בהתאמות מכוונות כדי לשדר בדיוק את מה שאנחנו מתכוונים לומר.

תקשורת אפקטיבית היא זו שבה כל חלקי המסר מתואמים.

מה הגוף שלכם אומר כשהמילים שלכם מדברות?

The post מסרים מילוליים ובלתי מילוליים – איך התקשורת שלנו מתפרשת באמת? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מסרים מילוליים ובלתי מילוליים – איך התקשורת שלנו מתפרשת באמת? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

מהו הפרופיל החושי?

הפרופיל החושי מתאר כיצד המוח שלנו מעבד גירויים חושיים – מגע, קול, אור, תנועה וריחות.

יש אנשים שמעדיפים סביבות שקטות וממוקדות, בעוד אחרים פורחים דווקא במרחבים עמוסים ומלאי גירויים.

איך זה משפיע על האינטראקציות החברתיות שלנו?

רגישות יתר – קושי להתמודד עם רעשים חזקים, תאורה בהירה או מגע.

תת-רגישות – צורך בגירויים חזקים יותר כדי לחוות עוצמות תחושתיות רגילות.

עיבוד חושי רגיל – ויסות טבעי ומאוזן של גירויים.

איך מתאימים את הסביבה לצרכים שלנו?

להבין מה גורם לנו לנוחות ומה גורם לאי-נוחות.

להגדיר גבולות ברורים במפגשים חברתיים.

למצוא דרכים לשפר ויסות חושי, כמו שימוש בטכניקות הרפיה או התאמות סביבתיות.

כשאנחנו מבינים את הפרופיל החושי שלנו, קל יותר לנהל אינטראקציות מתוך שליטה ובחירה.

איך אתם מגיבים לסביבה שלכם?

The post הפרופיל החושי – איך החושים שלנו מעצבים את החוויה החברתית? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post הפרופיל החושי – איך החושים שלנו מעצבים את החוויה החברתית? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שלושת היסודות של קשר בריא:

הדדיות – כל צד בקשר נותן ומקבל, גם אם לא באופן שווה לחלוטין.

שוויון – ההכרה בערכו של האדם שמולנו, ללא קשר לסטטוס או יכולות.

איזון – התאמה בין הצרכים של שני הצדדים, תוך שמירה על חלוקה הוגנת של משאבים, תשומת לב ומעורבות רגשית.

אז למה רוב הקשרים לא באמת מאוזנים?

יש קשרים היררכיים (מורה-תלמיד, מנהל-עובד) שבהם חלוקת הכוח אינה שווה.

יש קשרים שבהם צד אחד נותן הרבה יותר מהשני, מה שיוצר תחושת ניצול או עייפות רגשית.

איך יודעים שהקשר שלנו בריא?

האם יש תחושה של צדק והגינות בקשר?

האם אנחנו מרגישים שרואים אותנו ומעריכים אותנו?

איזה מהקשרים שלכם מאוזנים, ואיפה אפשר לשפר?

The post יחסי גומלין בקשרים חברתיים – למה הם לא תמיד שוויוניים? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post יחסי גומלין בקשרים חברתיים – למה הם לא תמיד שוויוניים? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שני הערוצים המרכזיים:

הערוץ המילולי – התוכן הגלוי: כל המילים שנאמרות בשיחה.

הערוץ הבלתי מילולי – המסרים החזקים ביותר: טונציה, מהירות דיבור, שפת גוף, הבעות פנים ותנועות ידיים.

איך האינטראקציה בין הערוצים משפיעה על המסר?

הערוץ המילולי הוא הבסיס, הבלתי מילולי מגביר או מחליש אותו – שימוש בטון נכון יכול להדגיש מסר או לרכך אותו.

הערוצים צריכים להיות מתואמים – כשאנחנו אומרים דבר אחד, אבל משדרים משהו אחר, נוצר דיסוננס שמבלבל את השומע. היוצאים מן הכלל? ציניות וסרקזם.

הערוץ המילולי משודר לפרקים, הבלתי מילולי פועל תמיד – גם כשאנחנו שותקים, הגוף שלנו עדיין מדבר.

כיצד נשפר את היכולת שלנו לשלוט במסרים?

נשים לב איך אנחנו נשמעים ולא רק מה אנחנו אומרים.

נתרגל התאמה בין שפת הגוף והבעות הפנים לתוכן הדברים.

נדייק את המסרים המילוליים כך שיתקבלו באופן חד וברור.

המילים שלכם מדברות – אבל מה עם שפת הגוף שלכם?

The post מה ואיך אומרים- כיצד שני ערוצי התקשורת בונים את המסר שלנו? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מה ואיך אומרים- כיצד שני ערוצי התקשורת בונים את המסר שלנו? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

סוגי אינטראקציות חברתיות:

שיחת חולין – שיחה קלילה שמטרתה לייצר קירבה ראשונית.

שיחת נפש – שיחה עמוקה המאפשרת פתיחות רגשית אמיתית.

דיון – שיח מובנה שבו שני הצדדים מחליפים דעות, במטרה להבין זה את זה.

וויכוח – עימות מילולי שבו כל צד מנסה לשכנע את האחר.

מריבה – עימות טעון רגשית שמלווה לרוב בכעס ופגיעות.

ריב – סכסוך עמוק שעלול להוביל לקרע במערכת יחסים.

למה אנחנו כל כך מהר גולשים לוויכוח או לריב?

במקום לחפש הבנה וחיבור, אנחנו נתפסים להתנצחות וניסיון "לנצח" את השיח.

אנחנו מתמקדים בהוכחת צדקתנו ולא בהבנת הצד השני.

איך נמנעים מזה?

לזהות לאיזו דינמיקה השיחה מתקדמת ולבחור לא להיגרר למקום מתעמת.

לייצר מרחב שבו מותר להקשיב ולא רק לדבר.

להעדיף דיון על פני וויכוח – ללמוד לחקור את נקודת המבט של הצד השני במקום לתקוף אותה.

בפעם הבאה שאתם בשיחה – באיזה אינטראקציה תבחרו?

The post דינמיקת שיח – למה אנחנו גולשים כל כך מהר לוויכוחים? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post דינמיקת שיח – למה אנחנו גולשים כל כך מהר לוויכוחים? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

הצוות שלנו מורכב בעיקר מנשים – מנחות, מאמנות, יועצות ומנהלות, שכל אחת בדרכה מסייעת לקדם תקשורת חברתית, לשבור את מעגלי הבדידות ולהעניק לאחרים תחושת שייכות. העבודה שלהן לא רק מקצועית – היא שליחות.

לכן, ביום האישה אנחנו דואגים להחזיר להן מעט מכל הטוב שהן נותנות כל השנה:
יום כיף עם ארוחה מפנקת – כי מגיע להן רגע לעצמן.
מתנה אישית לכל אחת – כי כל אישה היא עולם ומלואו.
פעילות מיוחדת בהנחייתי – כי גם למי שנותנת לאחרים מגיע לקבל.

יום האישה הוא לא רק מחווה – הוא הזדמנות להעריך, להוקיר ולהודות לכל מי שתורמת למרכז, ומעבר לזה – לכל אישה שנמצאת שם עבור הקהילה שלה.

מי האישה שהשפיעה עליכם יותר מכל? שתפו אותנו בתגובות!

The post יום האישה – הכוח הנשי שמניע את המפת"ח למעורבות בקהילה first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post יום האישה – הכוח הנשי שמניע את המפת"ח למעורבות בקהילה appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שירה, במיוחד זו הנאמרת במעגל משפחתי או חברתי, היא כמו חוט בלתי נראה השוזר בין לבבות. בבית סבתא, שיר ערש ישן יכול להפוך למעין טקס מעבר שמחבר בין דורות. בכיתה, שיר שנכתב בהשראת חוויות העבר מאפשר לתלמידים להתחבר לזהותם ולהבין את השורשים שלהם. אפילו ברחוב, שירי ילדים שנלחשו מפה לאוזן ממשיכים להתקיים, משמרים תרבות ומורשת.

במפת"ח למעורבות בקהילה אנו מאמינים שכוחן של מילים גדול מהנראה לעין. לא מדובר רק בהעברת מידע אלא ביצירת שפה משותפת שמצליחה לגשר על פערים בין-דוריים. מילים כתובות או מדוברות הן אמצעי שמאפשר חיבור רגשי עמוק, כזה שמסייע לשבור מחיצות, להנגיש זיכרונות ולהעניק משמעות להיסטוריה האישית והקולקטיבית שלנו.

ומהי שירה קטנה-שמחה גדולה אם לא הדגמה חיה לכוחן של מילים? לפעמים, די בשיר קצר אחד כדי להזכיר לאדם מבוגר ימים נשכחים של ילדות, או כדי ללמד ילד צעיר על מסורת משפחתית שלא הכיר. כל מילה, כל בית, כל לחן – הם לבנים בגשר המחבר בין העבר להווה, ובין ההווה לעתיד.

לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים שיר אהוב שמזכיר לכם מישהו מהמשפחה, או מוצאים מילים שמספרות את סיפורכם, זכרו: המילים הללו הן גשר. גשר של חום, של זיכרון, של המשכיות. גשר שמוביל אותנו אחד לשני – וגם אל עצמנו.

The post גשרים של מילים: השירה הקטנה שמחברת דורות first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post גשרים של מילים: השירה הקטנה שמחברת דורות appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שיטת המפתח לעמק השווה (התערבות מודולרית לפיתוח תקשורת חברתית לעידוד המעורבות בקבוצות השונים והשווים) מתייחסת לתקשורת לא רק ככלי, אלא כבסיס להשתלבות ולמעורבות חברתית.

מהי תקשורת חברתית?

התנהגות תקשורתית – שימוש נכון בשפה מילולית ובלתי מילולית.

חשיבה חברתית – זיהוי רמזים חברתיים, ניתוח דינמיקות בין-אישיות.

ויסות עצמי – התאמת תגובות רגשיות ומודעות לתחושות פנימיות.

ניהול והתנהלות – תכנון ויישום תהליכים חברתיים בצורה מיטבית.

כיצד יוצרים מעורבות קהילתית?

שונות עצמית – ההכרה בכך שכל אדם מביא עימו איכויות ייחודיות.

שוויון בהזדמנויות – יצירת אפשרויות שוות לכולם להשתלב ולתרום.

עצמאות תפקודית – היכולת לפעול ולהתנהל בתוך מסגרת חברתית.

אוטונומיה מחשבתית – פיתוח יכולת לקבלת החלטות עצמאיות בעולם החברתי.

אז איך יוצרים שינוי?

עובדים על תקשורת בתוך עולמות התוכן – כדי לשפר את מיומנויות ההשתלבות.

מפתחים מודעות לערכי הליבה – כדי להעמיק את החיבור שלנו לקהילה.

מתנסים בדרכים חדשות להשתתפות – כי השינוי לא מגיע מצפייה מהצד, אלא מהשתתפות פעילה.

The post המפתח לעמק השווה – ארבעה עולמות, ארבעה ערכים first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post המפתח לעמק השווה – ארבעה עולמות, ארבעה ערכים appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בקרב בני נוער וצעירים, הנתונים מטרידים במיוחד: בעשור האחרון חלה עלייה של 400% במספר המאובחנים באוטיזם בישראל, ורבים מהם חווים ניתוק חברתי ממושך. מחקרים מראים שגם בקרב האוכלוסייה הכללית, התגברות ההסתגרות והשימוש התכוף במסכים הובילו לירידה בתחושת השייכות והמעורבות הקהילתית.

איך אפשר לשנות את זה?

תכנון מפגשים חברתיים – תקשורת דיגיטלית היא כלי עזר, אך לא תחליף למפגשים פנים אל פנים.

מודעות לערוצים השונים – תקשורת היא לא רק מילים, אלא גם קשר עין, הבעות פנים ושפת גוף.

מעורבות בקהילה – חיבור אקטיבי למסגרות חברתיות מחזק את תחושת השייכות ומאפשר יצירת קשרים עמוקים יותר.

בדידות אינה חוסר באנשים מסביבנו – אלא חוסר במפגש משמעותי. האם אתם באמת נוכחים בקשרים שלכם?

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post להיות ולעבוד עם מיעוט בתוך מיעוט- מה בין זהות אוטיסטית לזהות טרנסג'נדרית first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post להיות ולעבוד עם מיעוט בתוך מיעוט- מה בין זהות אוטיסטית לזהות טרנסג'נדרית appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.