שלושה סוגים של אינטראקציה בין שני הערוצים:

ערוץ מילולי כבסיס, הבלתי מילולי מגביר או מחליש את המסר – למשל, דיבור בקול בטוח מחזק אמירה חשובה.

שני הערוצים חייבים להיות מתואמים – כשאדם מחייך אבל טון הדיבור שלו קר ומנוכר, נוצרת תחושה של חוסר אמינות. יוצאים מן הכלל? ציניות וסרקזם.

הערוץ המילולי מופיע לפרקים, הבלתי מילולי קבוע ומתמשך – גם כשאנחנו שותקים, אנחנו משדרים מסרים דרך שפת הגוף שלנו.

אז איך נוודא שהמסרים שלנו ברורים?

נשים לב לטון ולשפת הגוף שלנו.

נלמד לקרוא נכון את המסרים הבלתי מילוליים של אחרים.

נשתמש בהתאמות מכוונות כדי לשדר בדיוק את מה שאנחנו מתכוונים לומר.

תקשורת אפקטיבית היא זו שבה כל חלקי המסר מתואמים.

מה הגוף שלכם אומר כשהמילים שלכם מדברות?

The post מסרים מילוליים ובלתי מילוליים – איך התקשורת שלנו מתפרשת באמת? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מסרים מילוליים ובלתי מילוליים – איך התקשורת שלנו מתפרשת באמת? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שני הערוצים המרכזיים:

הערוץ המילולי – התוכן הגלוי: כל המילים שנאמרות בשיחה.

הערוץ הבלתי מילולי – המסרים החזקים ביותר: טונציה, מהירות דיבור, שפת גוף, הבעות פנים ותנועות ידיים.

איך האינטראקציה בין הערוצים משפיעה על המסר?

הערוץ המילולי הוא הבסיס, הבלתי מילולי מגביר או מחליש אותו – שימוש בטון נכון יכול להדגיש מסר או לרכך אותו.

הערוצים צריכים להיות מתואמים – כשאנחנו אומרים דבר אחד, אבל משדרים משהו אחר, נוצר דיסוננס שמבלבל את השומע. היוצאים מן הכלל? ציניות וסרקזם.

הערוץ המילולי משודר לפרקים, הבלתי מילולי פועל תמיד – גם כשאנחנו שותקים, הגוף שלנו עדיין מדבר.

כיצד נשפר את היכולת שלנו לשלוט במסרים?

נשים לב איך אנחנו נשמעים ולא רק מה אנחנו אומרים.

נתרגל התאמה בין שפת הגוף והבעות הפנים לתוכן הדברים.

נדייק את המסרים המילוליים כך שיתקבלו באופן חד וברור.

המילים שלכם מדברות – אבל מה עם שפת הגוף שלכם?

The post מה ואיך אומרים- כיצד שני ערוצי התקשורת בונים את המסר שלנו? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מה ואיך אומרים- כיצד שני ערוצי התקשורת בונים את המסר שלנו? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

סוגי אינטראקציות חברתיות:

שיחת חולין – שיחה קלילה שמטרתה לייצר קירבה ראשונית.

שיחת נפש – שיחה עמוקה המאפשרת פתיחות רגשית אמיתית.

דיון – שיח מובנה שבו שני הצדדים מחליפים דעות, במטרה להבין זה את זה.

וויכוח – עימות מילולי שבו כל צד מנסה לשכנע את האחר.

מריבה – עימות טעון רגשית שמלווה לרוב בכעס ופגיעות.

ריב – סכסוך עמוק שעלול להוביל לקרע במערכת יחסים.

למה אנחנו כל כך מהר גולשים לוויכוח או לריב?

במקום לחפש הבנה וחיבור, אנחנו נתפסים להתנצחות וניסיון "לנצח" את השיח.

אנחנו מתמקדים בהוכחת צדקתנו ולא בהבנת הצד השני.

איך נמנעים מזה?

לזהות לאיזו דינמיקה השיחה מתקדמת ולבחור לא להיגרר למקום מתעמת.

לייצר מרחב שבו מותר להקשיב ולא רק לדבר.

להעדיף דיון על פני וויכוח – ללמוד לחקור את נקודת המבט של הצד השני במקום לתקוף אותה.

בפעם הבאה שאתם בשיחה – באיזה אינטראקציה תבחרו?

The post דינמיקת שיח – למה אנחנו גולשים כל כך מהר לוויכוחים? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post דינמיקת שיח – למה אנחנו גולשים כל כך מהר לוויכוחים? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שירה, במיוחד זו הנאמרת במעגל משפחתי או חברתי, היא כמו חוט בלתי נראה השוזר בין לבבות. בבית סבתא, שיר ערש ישן יכול להפוך למעין טקס מעבר שמחבר בין דורות. בכיתה, שיר שנכתב בהשראת חוויות העבר מאפשר לתלמידים להתחבר לזהותם ולהבין את השורשים שלהם. אפילו ברחוב, שירי ילדים שנלחשו מפה לאוזן ממשיכים להתקיים, משמרים תרבות ומורשת.

במפת"ח למעורבות בקהילה אנו מאמינים שכוחן של מילים גדול מהנראה לעין. לא מדובר רק בהעברת מידע אלא ביצירת שפה משותפת שמצליחה לגשר על פערים בין-דוריים. מילים כתובות או מדוברות הן אמצעי שמאפשר חיבור רגשי עמוק, כזה שמסייע לשבור מחיצות, להנגיש זיכרונות ולהעניק משמעות להיסטוריה האישית והקולקטיבית שלנו.

ומהי שירה קטנה-שמחה גדולה אם לא הדגמה חיה לכוחן של מילים? לפעמים, די בשיר קצר אחד כדי להזכיר לאדם מבוגר ימים נשכחים של ילדות, או כדי ללמד ילד צעיר על מסורת משפחתית שלא הכיר. כל מילה, כל בית, כל לחן – הם לבנים בגשר המחבר בין העבר להווה, ובין ההווה לעתיד.

לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים שיר אהוב שמזכיר לכם מישהו מהמשפחה, או מוצאים מילים שמספרות את סיפורכם, זכרו: המילים הללו הן גשר. גשר של חום, של זיכרון, של המשכיות. גשר שמוביל אותנו אחד לשני – וגם אל עצמנו.

The post גשרים של מילים: השירה הקטנה שמחברת דורות first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post גשרים של מילים: השירה הקטנה שמחברת דורות appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בקרב בני נוער וצעירים, הנתונים מטרידים במיוחד: בעשור האחרון חלה עלייה של 400% במספר המאובחנים באוטיזם בישראל, ורבים מהם חווים ניתוק חברתי ממושך. מחקרים מראים שגם בקרב האוכלוסייה הכללית, התגברות ההסתגרות והשימוש התכוף במסכים הובילו לירידה בתחושת השייכות והמעורבות הקהילתית.

איך אפשר לשנות את זה?

תכנון מפגשים חברתיים – תקשורת דיגיטלית היא כלי עזר, אך לא תחליף למפגשים פנים אל פנים.

מודעות לערוצים השונים – תקשורת היא לא רק מילים, אלא גם קשר עין, הבעות פנים ושפת גוף.

מעורבות בקהילה – חיבור אקטיבי למסגרות חברתיות מחזק את תחושת השייכות ומאפשר יצירת קשרים עמוקים יותר.

בדידות אינה חוסר באנשים מסביבנו – אלא חוסר במפגש משמעותי. האם אתם באמת נוכחים בקשרים שלכם?

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

. הכלים שהוצגו בהרצאה מאפשרים להפוך את חופשת הקיץ להזדמנות חיובית לחיזוק תחושת השייכות והביטחון העצמי של הילדים

The post כיצד לשנות את המצב החברתי במהלך חופשת הקיץ first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post כיצד לשנות את המצב החברתי במהלך חופשת הקיץ appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

הכלי מי את"ה: א= אופי/אישיות, ת= תכונה, ה= התנהגות מתוך שיטת המפתח לעמק השווה, מציע דרך פשוטה וברורה להבין את עצמנו ואת האינטראקציות שלנו עם אחרים:

אופי/אישיות:
בעוד האופי הוא מולד ונשאר יחסית יציב לאורך החיים, האישיות היא נרכשת ומתעצבת מתוך החוויות שעברנו ומהשפעות הסביבה. לדוגמה, תכונת אופי כמו פעלתנות עשויה להיות מולדת, אך תכונת אישיות כמו ענווה מתפתחת עם הזמן מתוך חינוך וניסיון חיים.

תכונה:
התכונות הן הביטוי של האופי והאישיות שלנו. הן הגשר שמחבר בין היסוד הפנימי שלנו לבין ההתנהגות החיצונית. לדוגמה, אופי רגיש עשוי לבוא לידי ביטוי בתכונה כמו אמפתיה או יכולת הקשבה.

התנהגות:
ההתנהגות היא התוצאה הגלויה של האופי והתכונות שלנו. היא זו שמשפיעה על הרושם שאנחנו יוצרים ועל מערכות היחסים שאנו מנהלים.

ההבנה של הקשר בין שלושת המרכיבים – אופי, תכונה והתנהגות – מעניקה לנו כלים לזהות את עצמנו, להבין אחרים ולשפר את מערכות היחסים שלנו. כשאנחנו מכירים את ה"מי את"ה" שבנו, אנחנו מתנהלים באופן מושכל יותר ומחזקים את החיבור האישי והחברתי שלנו.

The post מי את"ה ? המפתח להבין את עצמנו ולהכיר את האחרים first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מי את"ה ? המפתח להבין את עצמנו ולהכיר את האחרים appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

1. לקשר חוליות- בחירת הנושא: ניתן לדמות את כל הנושאים שעולים בשיחה כ-שרשרת של חוליות' שחייבות להיות קשורות אחת לשניה באיזשהו 'קשר טבעי' בין הנושא הנוכחי לנושא חדש. 'קשר טבעי' יכול להיות קשר רעיוני אסוציאטיבי- קשר המבוסס על עובדות וידיעות כלליות או קונוטטיבי- קשר המבוסס על חוויות ופרשנויות אישיות.
2. בקישור חד"ש- בחירת התוכן: חשוב שכול חוליה תקדם באיזשהו אופן את השיחה באמצעות אחד מאלה:
   • חידוש: הצגת מידע חדש שלא היה ידוע קודם מתוך הידע הכללי או האוטוביוגרפי שלנו
   • דעה: התייחסות חיובית או שלילית לנושא.
   • שאלה: להרחבה או להעמקה בנושא השיחה.
3. בהקשר אח"ר- בחירת האופן: כל שיחה יכולה להתרחש בשלושה הקשרים:
   • אינפורמטיבי: תיאור ה'מה?' – המימד העובדתי 'יבש'.
   • חווייתי: תיאור ה'איך?' ההיבט האישי פרטי.
   • רגשי: תיאור ה'למה?' התייחסות למניע- הסיבה או להשפעה- תוצאה.

כשהשיחה נראית לכם תקועה, נסו להשתמש באלגוריתם זה כדי להניע אותה קדימה. לדוגמה, אם אתם מדברים עם חבר על תחביב, המקום להתעניין רק בהקשר האינפורנטיבים של הנושא, נסו לשאול שאלה כמו "מה הכי מלהיב אותך בזה?"- קישור קונוטטיבי (חוויה אישית), שימוש בשאלת עומק (חד"ש) בהקשר חוויתי (אח"ר) או "שמעתי שיש תערוכה חדשה בנושא הזה!"- קישור אסוציאטיבי (ידיעה כללית), שימוש בחידוש מידע כללי (חד"ש) בהקשר אינפורנטיבי (אח"ר). ככול  שנבנה חוליות מורכבות יותר ועשירות יותר, כך היא תוביל לכיוונים הרבה יותר מעניינים ותחזק את הקשרים שלנו עם אנשים סביבנו.

The post האלגוריתם התקשורתי – לקשר וליצור חיבורים first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post האלגוריתם התקשורתי – לקשר וליצור חיבורים appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

המעגל הפנימי ביותר מייצג את המשפחה הקרובה, האנשים שאנו סומכים עליהם באופן מוחלט. במעגלים החיצוניים יותר נמצאים חברים טובים, חברים כלליים, מכרים וזרים. ככל שהמעגל רחוק יותר מהמרכז, כך רמת האינטימיות וההשפעה הרגשית יורדת.

מעגלי הקרבה אינם רק כלי סוציולוגי – הם מפת דרכים להתנהלות חברתית נכונה, שמאזנת בין נתינה, קבלה והערכה הדדית. נסו לבחון היכן נמצאים האנשים החשובים לכם במעגלים הללו, ושאלו את עצמכם: האם יש קשרים שחשוב לי להשקיע בהם יותר? האם יש קשרים שדורשים ממני יותר מדי אנרגיה?

The post מעגלי קרבה- מפת הקשרים וההקשרים החברתיים שלכם first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מעגלי קרבה- מפת הקשרים וההקשרים החברתיים שלכם appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

הערוץ המילולי משודר לפרקים, בזמן שאנחנו מדברים, אך הערוץ הבלתי מילולי פועל ברציפות – גם כשאנחנו שותקים. לכן, גם כשאיננו מדברים, אנו משדרים מסרים דרך שפת הגוף, הבעות הפנים ואפילו דרך הנשימה שלנו. היכולת לשים לב לשני הערוצים הללו ולשלב אותם בהרמוניה היא מפתח לתקשורת אמיתית, ברורה ומובנת.

אם אתם רוצים לשפר את התקשורת שלכם, התחילו בהקשבה לערוץ הבלתי מילולי שלכם ושל אחרים. שימו לב לטון הדיבור, למבט ולשפת הגוף, ושאלו את עצמכם: האם מה שאני משדר מתאים למה שאני רוצה לומר? תקשורת אפקטיבית מתרחשת כשיש הרמוניה בין שני הערוצים.

The post תקשורת ברורה – כשהמילים מפספסות את המשמעות first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post תקשורת ברורה – כשהמילים מפספסות את המשמעות appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.