מהו הפרופיל החושי?

הפרופיל החושי מתאר כיצד המוח שלנו מעבד גירויים חושיים – מגע, קול, אור, תנועה וריחות.

יש אנשים שמעדיפים סביבות שקטות וממוקדות, בעוד אחרים פורחים דווקא במרחבים עמוסים ומלאי גירויים.

איך זה משפיע על האינטראקציות החברתיות שלנו?

רגישות יתר – קושי להתמודד עם רעשים חזקים, תאורה בהירה או מגע.

תת-רגישות – צורך בגירויים חזקים יותר כדי לחוות עוצמות תחושתיות רגילות.

עיבוד חושי רגיל – ויסות טבעי ומאוזן של גירויים.

איך מתאימים את הסביבה לצרכים שלנו?

להבין מה גורם לנו לנוחות ומה גורם לאי-נוחות.

להגדיר גבולות ברורים במפגשים חברתיים.

למצוא דרכים לשפר ויסות חושי, כמו שימוש בטכניקות הרפיה או התאמות סביבתיות.

כשאנחנו מבינים את הפרופיל החושי שלנו, קל יותר לנהל אינטראקציות מתוך שליטה ובחירה.

איך אתם מגיבים לסביבה שלכם?

The post הפרופיל החושי – איך החושים שלנו מעצבים את החוויה החברתית? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post הפרופיל החושי – איך החושים שלנו מעצבים את החוויה החברתית? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שלושת היסודות של קשר בריא:

הדדיות – כל צד בקשר נותן ומקבל, גם אם לא באופן שווה לחלוטין.

שוויון – ההכרה בערכו של האדם שמולנו, ללא קשר לסטטוס או יכולות.

איזון – התאמה בין הצרכים של שני הצדדים, תוך שמירה על חלוקה הוגנת של משאבים, תשומת לב ומעורבות רגשית.

אז למה רוב הקשרים לא באמת מאוזנים?

יש קשרים היררכיים (מורה-תלמיד, מנהל-עובד) שבהם חלוקת הכוח אינה שווה.

יש קשרים שבהם צד אחד נותן הרבה יותר מהשני, מה שיוצר תחושת ניצול או עייפות רגשית.

איך יודעים שהקשר שלנו בריא?

האם יש תחושה של צדק והגינות בקשר?

האם אנחנו מרגישים שרואים אותנו ומעריכים אותנו?

איזה מהקשרים שלכם מאוזנים, ואיפה אפשר לשפר?

The post יחסי גומלין בקשרים חברתיים – למה הם לא תמיד שוויוניים? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post יחסי גומלין בקשרים חברתיים – למה הם לא תמיד שוויוניים? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

סוגי אינטראקציות חברתיות:

שיחת חולין – שיחה קלילה שמטרתה לייצר קירבה ראשונית.

שיחת נפש – שיחה עמוקה המאפשרת פתיחות רגשית אמיתית.

דיון – שיח מובנה שבו שני הצדדים מחליפים דעות, במטרה להבין זה את זה.

וויכוח – עימות מילולי שבו כל צד מנסה לשכנע את האחר.

מריבה – עימות טעון רגשית שמלווה לרוב בכעס ופגיעות.

ריב – סכסוך עמוק שעלול להוביל לקרע במערכת יחסים.

למה אנחנו כל כך מהר גולשים לוויכוח או לריב?

במקום לחפש הבנה וחיבור, אנחנו נתפסים להתנצחות וניסיון "לנצח" את השיח.

אנחנו מתמקדים בהוכחת צדקתנו ולא בהבנת הצד השני.

איך נמנעים מזה?

לזהות לאיזו דינמיקה השיחה מתקדמת ולבחור לא להיגרר למקום מתעמת.

לייצר מרחב שבו מותר להקשיב ולא רק לדבר.

להעדיף דיון על פני וויכוח – ללמוד לחקור את נקודת המבט של הצד השני במקום לתקוף אותה.

בפעם הבאה שאתם בשיחה – באיזה אינטראקציה תבחרו?

The post דינמיקת שיח – למה אנחנו גולשים כל כך מהר לוויכוחים? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post דינמיקת שיח – למה אנחנו גולשים כל כך מהר לוויכוחים? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בקרב בני נוער וצעירים, הנתונים מטרידים במיוחד: בעשור האחרון חלה עלייה של 400% במספר המאובחנים באוטיזם בישראל, ורבים מהם חווים ניתוק חברתי ממושך. מחקרים מראים שגם בקרב האוכלוסייה הכללית, התגברות ההסתגרות והשימוש התכוף במסכים הובילו לירידה בתחושת השייכות והמעורבות הקהילתית.

איך אפשר לשנות את זה?

תכנון מפגשים חברתיים – תקשורת דיגיטלית היא כלי עזר, אך לא תחליף למפגשים פנים אל פנים.

מודעות לערוצים השונים – תקשורת היא לא רק מילים, אלא גם קשר עין, הבעות פנים ושפת גוף.

מעורבות בקהילה – חיבור אקטיבי למסגרות חברתיות מחזק את תחושת השייכות ומאפשר יצירת קשרים עמוקים יותר.

בדידות אינה חוסר באנשים מסביבנו – אלא חוסר במפגש משמעותי. האם אתם באמת נוכחים בקשרים שלכם?

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post איך הקמתי את המפתח- לחסל את הבדידות first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post איך הקמתי את המפתח- לחסל את הבדידות appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בדומה לספורטאי, גם המתאמן זקוק למאמן.ת שישמש.ת עוגן ותמיכה, יסייע בניכוס הצלחות קטנות וגדולות, ויעזור לשמר מוטיבציה והתמדה גם בזמנים של חוסר ודאות

The post אימון לפיתוח תקשורת חברתית first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post אימון לפיתוח תקשורת חברתית appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

המשולש מורכב משלושה מרכיבים:

• אנשים: מי באמת חשוב במעגל החברתי שלנו? מהם הציפיות שלנו מהם ומהם הציפיות שלהם מאיתנו? זיהוי וטיפוח של האנשים הנכונים מוביל לחיזוק קשרים משמעותיים. הקדישו מחשבה למי שיכול ליצור דינמיקה חיובית ולהפוך את המפגש למהנה יותר.
• משאבים: זמן, אנרגיה, כסף ומידע הם המפתחות להצלחת כל מפגש. ניהול נכון שלהם מאפשר מימוש מטרות בצורה מיטבית. אם אתם מארחים ארוחה, תכננו מראש את התקציב, בחרו מתכונים פשוטים, וחלקו משימות בין המשתתפים.
• תמריץ: מה מניע אנשים להשתתף? הבינו את המוטיבציות הרגשיות, החברתיות או המקצועיות שלהם, והתאימו את המפגש כך שיענה על הצרכים הללו. העניקו ערך מוסף למפגש כמו הערך הרב שניתן יהיה לקבל בהרצאה המתוכננת או ביקורות מעולות שקיבלה לאותה המסעדה שמוצעת.

זכרו שהפשטות היא המפתח בעיקר כשמדובר במצבים חברתיים, שבהם מורכבות יכולה להוביל לחוסר מימוש או לתקלות בתקשורת. כשאנחנו מתמקדים במהות – אנשים, משאבים ותמריץ – אנו בונים גשרים שמחזקים את הקשרים החברתיים שלנו. בסופו של דבר, הפשטות היא לא רק דרך פעולה – היא הבחירה שמאפשרת לנו להתרכז בעיקר ולהפוך כל אינטראקציה לחיבור משמעותי

The post משולש אמ"ת – די להסתבך, פשוט להיפגש first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post משולש אמ"ת – די להסתבך, פשוט להיפגש appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

הכלי מי את"ה: א= אופי/אישיות, ת= תכונה, ה= התנהגות מתוך שיטת המפתח לעמק השווה, מציע דרך פשוטה וברורה להבין את עצמנו ואת האינטראקציות שלנו עם אחרים:

אופי/אישיות:
בעוד האופי הוא מולד ונשאר יחסית יציב לאורך החיים, האישיות היא נרכשת ומתעצבת מתוך החוויות שעברנו ומהשפעות הסביבה. לדוגמה, תכונת אופי כמו פעלתנות עשויה להיות מולדת, אך תכונת אישיות כמו ענווה מתפתחת עם הזמן מתוך חינוך וניסיון חיים.

תכונה:
התכונות הן הביטוי של האופי והאישיות שלנו. הן הגשר שמחבר בין היסוד הפנימי שלנו לבין ההתנהגות החיצונית. לדוגמה, אופי רגיש עשוי לבוא לידי ביטוי בתכונה כמו אמפתיה או יכולת הקשבה.

התנהגות:
ההתנהגות היא התוצאה הגלויה של האופי והתכונות שלנו. היא זו שמשפיעה על הרושם שאנחנו יוצרים ועל מערכות היחסים שאנו מנהלים.

ההבנה של הקשר בין שלושת המרכיבים – אופי, תכונה והתנהגות – מעניקה לנו כלים לזהות את עצמנו, להבין אחרים ולשפר את מערכות היחסים שלנו. כשאנחנו מכירים את ה"מי את"ה" שבנו, אנחנו מתנהלים באופן מושכל יותר ומחזקים את החיבור האישי והחברתי שלנו.

The post מי את"ה ? המפתח להבין את עצמנו ולהכיר את האחרים first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מי את"ה ? המפתח להבין את עצמנו ולהכיר את האחרים appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

החזון הוא התמונה הגדולה של חיינו כפי שאנחנו רוצים שהם יהיו. הוא משמש כמגדלור שמאיר את הדרך גם בזמנים של חוסר ודאות. חזון ברור עוזר לנו להבין מה חשוב באמת ולהתמקד בכך. בלי חזון, אנו עלולים למצוא את עצמנו נסחפים במרדף חסר כיוון.

המיקוד הוא הגשר בין החזון לבין המציאות היומיומית. הוא הכלי שמתרגם את התמונה הגדולה לצעדים מעשיים וברורים. מיקוד עוזר לנו להתמודד עם הסחות דעת, לתעדף משימות ולפעול מתוך כוונה מודעת. השאלה המרכזית שיש לשאול: "האם הפעולה הזו מקדמת אותי לעבר החזון שלי?"

האיזון הוא התוצאה הסופית של חזון ממוקד ומעשי. איזון אמיתי מתאפשר כשאנו פועלים לפי החזון שלנו, תוך שמירה על הרמוניה בין תחומי החיים – עבודה, משפחה, פנאי וצמיחה אישית. איזון אינו סטטי; הוא מצריך התאמות מתמידות ומודעות.

במסגרת המפת"ח למעורבות בקהילה ושיטת המפתח לעמק השווה, העקרונות הללו משולבים בתהליכי האימון לפיתוח תקשורת חברתית. הכלי "לנהל חצ”ר" – המאפשר הבחנה בין “חייב”, “צריך” ו“רוצה” – מדגים כיצד ניתן לחדד סדרי עדיפויות ולבנות איזון פנימי תוך מימוש חזון אישי.

לסיכום, החזון הוא העיניים שמראות לנו את התמונה הגדולה, המיקוד הוא הידיים שעובדות כדי להגשימה, והאיזון הוא הלב שמאפשר לנו לחיות חיים שלמים ומשמעותיים. האם תבחרו להשתמש בשלושת הכלים הללו כדי לצעוד לעבר שינוי משמעותי? הבחירה היא שלכם.

The post חזון, מיקוד ואיזון- שלושת עמודי התווך ליצירת שינוי משמעותי first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post חזון, מיקוד ואיזון- שלושת עמודי התווך ליצירת שינוי משמעותי appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

• 'הלחם' – דיבור חיובי:
  כל סנדוויץ' מתחיל ונגמר בלחם. כך גם הביקורת שלנו. פתחו במילים חיוביות שמחזקות את האדם. התייחסו לערכים שלו או להישגים הקודמים שתרמו להצלחה. לדוגמה, "אני מאוד מעריך את היצירתיות שלך בפרויקט הזה."
• 'הנקניק' – נקודת הביקורת:
  במרכז הסנדוויץ', נמצאת הביקורת עצמה. הציגו אותה בצורה ממוקדת, עניינית ולא שיפוטית. למשל, "שמתי לב שיש צורך לדייק יותר בזמנים כדי לעמוד ביעדים."
  הביקורת נועדה להיות מועילה ולא פוגענית, עם מטרה ברורה לשיפור.
• 'החסה' – פתרונות והמלצות:
  הוסיפו המלצות או פתרונות מעשיים שמספקים לנמען כיוון ברור לשיפור. לדוגמה, "אולי כדאי לקבוע תזכורות או לתכנן לוח זמנים מדויק יותר."
• 'הלחם' – דיבור חיובי:
  בסיום, הדגישו נקודה חיובית נוספת שמעודדת שיפור, כמו "אני בטוח שהיכולת שלך ללמוד מהר תעזור לך ליישם את השינוי הזה בצורה מעולה." כך, הביקורת לא רק תתקבל בצורה טובה יותר, אלא גם תיצור מוטיבציה לשינוי ושיפור.

שיטת הסנדוויץ' היא לא רק דרך להעברת ביקורת, אלא כלי לבניית קשרים חזקים. באמצעות שילוב של עידוד, הצגת שיפור אפשרי ומתן פתרונות, אנחנו יכולים לעזור לאחרים לגדול – ובאותו הזמן, לחזק את תחושת האמון והחיבור בינינו.

The post שיטת הסנדוויץ' – ביקורת בונה שעוזרת לגדול first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post שיטת הסנדוויץ' – ביקורת בונה שעוזרת לגדול appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.