שלושה סוגים של אינטראקציה בין שני הערוצים:

ערוץ מילולי כבסיס, הבלתי מילולי מגביר או מחליש את המסר – למשל, דיבור בקול בטוח מחזק אמירה חשובה.

שני הערוצים חייבים להיות מתואמים – כשאדם מחייך אבל טון הדיבור שלו קר ומנוכר, נוצרת תחושה של חוסר אמינות. יוצאים מן הכלל? ציניות וסרקזם.

הערוץ המילולי מופיע לפרקים, הבלתי מילולי קבוע ומתמשך – גם כשאנחנו שותקים, אנחנו משדרים מסרים דרך שפת הגוף שלנו.

אז איך נוודא שהמסרים שלנו ברורים?

נשים לב לטון ולשפת הגוף שלנו.

נלמד לקרוא נכון את המסרים הבלתי מילוליים של אחרים.

נשתמש בהתאמות מכוונות כדי לשדר בדיוק את מה שאנחנו מתכוונים לומר.

תקשורת אפקטיבית היא זו שבה כל חלקי המסר מתואמים.

מה הגוף שלכם אומר כשהמילים שלכם מדברות?

The post מסרים מילוליים ובלתי מילוליים – איך התקשורת שלנו מתפרשת באמת? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מסרים מילוליים ובלתי מילוליים – איך התקשורת שלנו מתפרשת באמת? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שני הערוצים המרכזיים:

הערוץ המילולי – התוכן הגלוי: כל המילים שנאמרות בשיחה.

הערוץ הבלתי מילולי – המסרים החזקים ביותר: טונציה, מהירות דיבור, שפת גוף, הבעות פנים ותנועות ידיים.

איך האינטראקציה בין הערוצים משפיעה על המסר?

הערוץ המילולי הוא הבסיס, הבלתי מילולי מגביר או מחליש אותו – שימוש בטון נכון יכול להדגיש מסר או לרכך אותו.

הערוצים צריכים להיות מתואמים – כשאנחנו אומרים דבר אחד, אבל משדרים משהו אחר, נוצר דיסוננס שמבלבל את השומע. היוצאים מן הכלל? ציניות וסרקזם.

הערוץ המילולי משודר לפרקים, הבלתי מילולי פועל תמיד – גם כשאנחנו שותקים, הגוף שלנו עדיין מדבר.

כיצד נשפר את היכולת שלנו לשלוט במסרים?

נשים לב איך אנחנו נשמעים ולא רק מה אנחנו אומרים.

נתרגל התאמה בין שפת הגוף והבעות הפנים לתוכן הדברים.

נדייק את המסרים המילוליים כך שיתקבלו באופן חד וברור.

המילים שלכם מדברות – אבל מה עם שפת הגוף שלכם?

The post מה ואיך אומרים- כיצד שני ערוצי התקשורת בונים את המסר שלנו? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מה ואיך אומרים- כיצד שני ערוצי התקשורת בונים את המסר שלנו? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

סוגי אינטראקציות חברתיות:

שיחת חולין – שיחה קלילה שמטרתה לייצר קירבה ראשונית.

שיחת נפש – שיחה עמוקה המאפשרת פתיחות רגשית אמיתית.

דיון – שיח מובנה שבו שני הצדדים מחליפים דעות, במטרה להבין זה את זה.

וויכוח – עימות מילולי שבו כל צד מנסה לשכנע את האחר.

מריבה – עימות טעון רגשית שמלווה לרוב בכעס ופגיעות.

ריב – סכסוך עמוק שעלול להוביל לקרע במערכת יחסים.

למה אנחנו כל כך מהר גולשים לוויכוח או לריב?

במקום לחפש הבנה וחיבור, אנחנו נתפסים להתנצחות וניסיון "לנצח" את השיח.

אנחנו מתמקדים בהוכחת צדקתנו ולא בהבנת הצד השני.

איך נמנעים מזה?

לזהות לאיזו דינמיקה השיחה מתקדמת ולבחור לא להיגרר למקום מתעמת.

לייצר מרחב שבו מותר להקשיב ולא רק לדבר.

להעדיף דיון על פני וויכוח – ללמוד לחקור את נקודת המבט של הצד השני במקום לתקוף אותה.

בפעם הבאה שאתם בשיחה – באיזה אינטראקציה תבחרו?

The post דינמיקת שיח – למה אנחנו גולשים כל כך מהר לוויכוחים? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post דינמיקת שיח – למה אנחנו גולשים כל כך מהר לוויכוחים? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post כיצד להבטיח שילוב מוצלח של חיילים אוטיסטים בצה"ל? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post כיצד להבטיח שילוב מוצלח של חיילים אוטיסטים בצה"ל? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

המשולש מורכב משלושה מרכיבים:

• אנשים: מי באמת חשוב במעגל החברתי שלנו? מהם הציפיות שלנו מהם ומהם הציפיות שלהם מאיתנו? זיהוי וטיפוח של האנשים הנכונים מוביל לחיזוק קשרים משמעותיים. הקדישו מחשבה למי שיכול ליצור דינמיקה חיובית ולהפוך את המפגש למהנה יותר.
• משאבים: זמן, אנרגיה, כסף ומידע הם המפתחות להצלחת כל מפגש. ניהול נכון שלהם מאפשר מימוש מטרות בצורה מיטבית. אם אתם מארחים ארוחה, תכננו מראש את התקציב, בחרו מתכונים פשוטים, וחלקו משימות בין המשתתפים.
• תמריץ: מה מניע אנשים להשתתף? הבינו את המוטיבציות הרגשיות, החברתיות או המקצועיות שלהם, והתאימו את המפגש כך שיענה על הצרכים הללו. העניקו ערך מוסף למפגש כמו הערך הרב שניתן יהיה לקבל בהרצאה המתוכננת או ביקורות מעולות שקיבלה לאותה המסעדה שמוצעת.

זכרו שהפשטות היא המפתח בעיקר כשמדובר במצבים חברתיים, שבהם מורכבות יכולה להוביל לחוסר מימוש או לתקלות בתקשורת. כשאנחנו מתמקדים במהות – אנשים, משאבים ותמריץ – אנו בונים גשרים שמחזקים את הקשרים החברתיים שלנו. בסופו של דבר, הפשטות היא לא רק דרך פעולה – היא הבחירה שמאפשרת לנו להתרכז בעיקר ולהפוך כל אינטראקציה לחיבור משמעותי

The post משולש אמ"ת – די להסתבך, פשוט להיפגש first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post משולש אמ"ת – די להסתבך, פשוט להיפגש appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

הכלי מי את"ה: א= אופי/אישיות, ת= תכונה, ה= התנהגות מתוך שיטת המפתח לעמק השווה, מציע דרך פשוטה וברורה להבין את עצמנו ואת האינטראקציות שלנו עם אחרים:

אופי/אישיות:
בעוד האופי הוא מולד ונשאר יחסית יציב לאורך החיים, האישיות היא נרכשת ומתעצבת מתוך החוויות שעברנו ומהשפעות הסביבה. לדוגמה, תכונת אופי כמו פעלתנות עשויה להיות מולדת, אך תכונת אישיות כמו ענווה מתפתחת עם הזמן מתוך חינוך וניסיון חיים.

תכונה:
התכונות הן הביטוי של האופי והאישיות שלנו. הן הגשר שמחבר בין היסוד הפנימי שלנו לבין ההתנהגות החיצונית. לדוגמה, אופי רגיש עשוי לבוא לידי ביטוי בתכונה כמו אמפתיה או יכולת הקשבה.

התנהגות:
ההתנהגות היא התוצאה הגלויה של האופי והתכונות שלנו. היא זו שמשפיעה על הרושם שאנחנו יוצרים ועל מערכות היחסים שאנו מנהלים.

ההבנה של הקשר בין שלושת המרכיבים – אופי, תכונה והתנהגות – מעניקה לנו כלים לזהות את עצמנו, להבין אחרים ולשפר את מערכות היחסים שלנו. כשאנחנו מכירים את ה"מי את"ה" שבנו, אנחנו מתנהלים באופן מושכל יותר ומחזקים את החיבור האישי והחברתי שלנו.

The post מי את"ה ? המפתח להבין את עצמנו ולהכיר את האחרים first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מי את"ה ? המפתח להבין את עצמנו ולהכיר את האחרים appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

החזון הוא התמונה הגדולה של חיינו כפי שאנחנו רוצים שהם יהיו. הוא משמש כמגדלור שמאיר את הדרך גם בזמנים של חוסר ודאות. חזון ברור עוזר לנו להבין מה חשוב באמת ולהתמקד בכך. בלי חזון, אנו עלולים למצוא את עצמנו נסחפים במרדף חסר כיוון.

המיקוד הוא הגשר בין החזון לבין המציאות היומיומית. הוא הכלי שמתרגם את התמונה הגדולה לצעדים מעשיים וברורים. מיקוד עוזר לנו להתמודד עם הסחות דעת, לתעדף משימות ולפעול מתוך כוונה מודעת. השאלה המרכזית שיש לשאול: "האם הפעולה הזו מקדמת אותי לעבר החזון שלי?"

האיזון הוא התוצאה הסופית של חזון ממוקד ומעשי. איזון אמיתי מתאפשר כשאנו פועלים לפי החזון שלנו, תוך שמירה על הרמוניה בין תחומי החיים – עבודה, משפחה, פנאי וצמיחה אישית. איזון אינו סטטי; הוא מצריך התאמות מתמידות ומודעות.

במסגרת המפת"ח למעורבות בקהילה ושיטת המפתח לעמק השווה, העקרונות הללו משולבים בתהליכי האימון לפיתוח תקשורת חברתית. הכלי "לנהל חצ”ר" – המאפשר הבחנה בין “חייב”, “צריך” ו“רוצה” – מדגים כיצד ניתן לחדד סדרי עדיפויות ולבנות איזון פנימי תוך מימוש חזון אישי.

לסיכום, החזון הוא העיניים שמראות לנו את התמונה הגדולה, המיקוד הוא הידיים שעובדות כדי להגשימה, והאיזון הוא הלב שמאפשר לנו לחיות חיים שלמים ומשמעותיים. האם תבחרו להשתמש בשלושת הכלים הללו כדי לצעוד לעבר שינוי משמעותי? הבחירה היא שלכם.

The post חזון, מיקוד ואיזון- שלושת עמודי התווך ליצירת שינוי משמעותי first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post חזון, מיקוד ואיזון- שלושת עמודי התווך ליצירת שינוי משמעותי appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

• 'הלחם' – דיבור חיובי:
  כל סנדוויץ' מתחיל ונגמר בלחם. כך גם הביקורת שלנו. פתחו במילים חיוביות שמחזקות את האדם. התייחסו לערכים שלו או להישגים הקודמים שתרמו להצלחה. לדוגמה, "אני מאוד מעריך את היצירתיות שלך בפרויקט הזה."
• 'הנקניק' – נקודת הביקורת:
  במרכז הסנדוויץ', נמצאת הביקורת עצמה. הציגו אותה בצורה ממוקדת, עניינית ולא שיפוטית. למשל, "שמתי לב שיש צורך לדייק יותר בזמנים כדי לעמוד ביעדים."
  הביקורת נועדה להיות מועילה ולא פוגענית, עם מטרה ברורה לשיפור.
• 'החסה' – פתרונות והמלצות:
  הוסיפו המלצות או פתרונות מעשיים שמספקים לנמען כיוון ברור לשיפור. לדוגמה, "אולי כדאי לקבוע תזכורות או לתכנן לוח זמנים מדויק יותר."
• 'הלחם' – דיבור חיובי:
  בסיום, הדגישו נקודה חיובית נוספת שמעודדת שיפור, כמו "אני בטוח שהיכולת שלך ללמוד מהר תעזור לך ליישם את השינוי הזה בצורה מעולה." כך, הביקורת לא רק תתקבל בצורה טובה יותר, אלא גם תיצור מוטיבציה לשינוי ושיפור.

שיטת הסנדוויץ' היא לא רק דרך להעברת ביקורת, אלא כלי לבניית קשרים חזקים. באמצעות שילוב של עידוד, הצגת שיפור אפשרי ומתן פתרונות, אנחנו יכולים לעזור לאחרים לגדול – ובאותו הזמן, לחזק את תחושת האמון והחיבור בינינו.

The post שיטת הסנדוויץ' – ביקורת בונה שעוזרת לגדול first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post שיטת הסנדוויץ' – ביקורת בונה שעוזרת לגדול appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

1. מגע:
   חפשו מגע שמרגיע אתכם – לחיצה קלה על כף היד, עיסוי עדין או חיבוק עצמי. מגע יוצר תחושת בטחון פיזית ומנטלית, ומסייע להחזיר את האיזון.
2. תנועה:
   תנועה מאפשרת לשחרר אנרגיה כלואה ולהחזיר את הגוף לשגרה רגועה. צאו להליכה קצרה, נענעו את הגוף או עשו מתיחות. גם תנועה קטנה יכולה לחולל שינוי גדול.
3. נשימה:
   נשימה עמוקה ומודעת היא בסיס לוויסות עצמי. שאפו דרך האף, החזיקו לשנייה, ונשפו לאט דרך הפה. כל נשימה היא הזדמנות להאט את הקצב ולשלוט מחדש ברגשות.
4. היגדים חיוביים:
   משפטים כמו "אני בשליטה" או "אני בוחר להגיב ברוגע" לא רק מעודדים, אלא גם מכוונים את המחשבות למסלול יציב ומעצים.

הוויסות העצמי הוא אמנות שבה אתם השולטים ולא הנשלטים. "מתנ"ה" הוא לא רק כלי – הוא הזמנה לחזור לרגע הנוכחי ולהתחבר לכוח הפנימי שלכם. אנחנו לא רק מתמודדים, אלא לומדים לרתום את הכוח הפנימי  שלנו כדי ליצור מחדש את הדרך שבה אנחנו פועלים וחווים את העולם בשביל לחזור למסלול. כי בסופו של דבר, השליטה האמיתית מתחילה ברגע שבו אנחנו בוחרים לעצור, לנשום ולפעול במודע.

The post קחו מתנ"ה – מארז פתרונות לוויסות עצמי first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post קחו מתנ"ה – מארז פתרונות לוויסות עצמי appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

1. לקשר חוליות- בחירת הנושא: ניתן לדמות את כל הנושאים שעולים בשיחה כ-שרשרת של חוליות' שחייבות להיות קשורות אחת לשניה באיזשהו 'קשר טבעי' בין הנושא הנוכחי לנושא חדש. 'קשר טבעי' יכול להיות קשר רעיוני אסוציאטיבי- קשר המבוסס על עובדות וידיעות כלליות או קונוטטיבי- קשר המבוסס על חוויות ופרשנויות אישיות.
2. בקישור חד"ש- בחירת התוכן: חשוב שכול חוליה תקדם באיזשהו אופן את השיחה באמצעות אחד מאלה:
   • חידוש: הצגת מידע חדש שלא היה ידוע קודם מתוך הידע הכללי או האוטוביוגרפי שלנו
   • דעה: התייחסות חיובית או שלילית לנושא.
   • שאלה: להרחבה או להעמקה בנושא השיחה.
3. בהקשר אח"ר- בחירת האופן: כל שיחה יכולה להתרחש בשלושה הקשרים:
   • אינפורמטיבי: תיאור ה'מה?' – המימד העובדתי 'יבש'.
   • חווייתי: תיאור ה'איך?' ההיבט האישי פרטי.
   • רגשי: תיאור ה'למה?' התייחסות למניע- הסיבה או להשפעה- תוצאה.

כשהשיחה נראית לכם תקועה, נסו להשתמש באלגוריתם זה כדי להניע אותה קדימה. לדוגמה, אם אתם מדברים עם חבר על תחביב, המקום להתעניין רק בהקשר האינפורנטיבים של הנושא, נסו לשאול שאלה כמו "מה הכי מלהיב אותך בזה?"- קישור קונוטטיבי (חוויה אישית), שימוש בשאלת עומק (חד"ש) בהקשר חוויתי (אח"ר) או "שמעתי שיש תערוכה חדשה בנושא הזה!"- קישור אסוציאטיבי (ידיעה כללית), שימוש בחידוש מידע כללי (חד"ש) בהקשר אינפורנטיבי (אח"ר). ככול  שנבנה חוליות מורכבות יותר ועשירות יותר, כך היא תוביל לכיוונים הרבה יותר מעניינים ותחזק את הקשרים שלנו עם אנשים סביבנו.

The post האלגוריתם התקשורתי – לקשר וליצור חיבורים first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post האלגוריתם התקשורתי – לקשר וליצור חיבורים appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.