שלושה סוגים של אינטראקציה בין שני הערוצים:

ערוץ מילולי כבסיס, הבלתי מילולי מגביר או מחליש את המסר – למשל, דיבור בקול בטוח מחזק אמירה חשובה.

שני הערוצים חייבים להיות מתואמים – כשאדם מחייך אבל טון הדיבור שלו קר ומנוכר, נוצרת תחושה של חוסר אמינות. יוצאים מן הכלל? ציניות וסרקזם.

הערוץ המילולי מופיע לפרקים, הבלתי מילולי קבוע ומתמשך – גם כשאנחנו שותקים, אנחנו משדרים מסרים דרך שפת הגוף שלנו.

אז איך נוודא שהמסרים שלנו ברורים?

נשים לב לטון ולשפת הגוף שלנו.

נלמד לקרוא נכון את המסרים הבלתי מילוליים של אחרים.

נשתמש בהתאמות מכוונות כדי לשדר בדיוק את מה שאנחנו מתכוונים לומר.

תקשורת אפקטיבית היא זו שבה כל חלקי המסר מתואמים.

מה הגוף שלכם אומר כשהמילים שלכם מדברות?

The post מסרים מילוליים ובלתי מילוליים – איך התקשורת שלנו מתפרשת באמת? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מסרים מילוליים ובלתי מילוליים – איך התקשורת שלנו מתפרשת באמת? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שלושת היסודות של קשר בריא:

הדדיות – כל צד בקשר נותן ומקבל, גם אם לא באופן שווה לחלוטין.

שוויון – ההכרה בערכו של האדם שמולנו, ללא קשר לסטטוס או יכולות.

איזון – התאמה בין הצרכים של שני הצדדים, תוך שמירה על חלוקה הוגנת של משאבים, תשומת לב ומעורבות רגשית.

אז למה רוב הקשרים לא באמת מאוזנים?

יש קשרים היררכיים (מורה-תלמיד, מנהל-עובד) שבהם חלוקת הכוח אינה שווה.

יש קשרים שבהם צד אחד נותן הרבה יותר מהשני, מה שיוצר תחושת ניצול או עייפות רגשית.

איך יודעים שהקשר שלנו בריא?

האם יש תחושה של צדק והגינות בקשר?

האם אנחנו מרגישים שרואים אותנו ומעריכים אותנו?

איזה מהקשרים שלכם מאוזנים, ואיפה אפשר לשפר?

The post יחסי גומלין בקשרים חברתיים – למה הם לא תמיד שוויוניים? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post יחסי גומלין בקשרים חברתיים – למה הם לא תמיד שוויוניים? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שירה, במיוחד זו הנאמרת במעגל משפחתי או חברתי, היא כמו חוט בלתי נראה השוזר בין לבבות. בבית סבתא, שיר ערש ישן יכול להפוך למעין טקס מעבר שמחבר בין דורות. בכיתה, שיר שנכתב בהשראת חוויות העבר מאפשר לתלמידים להתחבר לזהותם ולהבין את השורשים שלהם. אפילו ברחוב, שירי ילדים שנלחשו מפה לאוזן ממשיכים להתקיים, משמרים תרבות ומורשת.

במפת"ח למעורבות בקהילה אנו מאמינים שכוחן של מילים גדול מהנראה לעין. לא מדובר רק בהעברת מידע אלא ביצירת שפה משותפת שמצליחה לגשר על פערים בין-דוריים. מילים כתובות או מדוברות הן אמצעי שמאפשר חיבור רגשי עמוק, כזה שמסייע לשבור מחיצות, להנגיש זיכרונות ולהעניק משמעות להיסטוריה האישית והקולקטיבית שלנו.

ומהי שירה קטנה-שמחה גדולה אם לא הדגמה חיה לכוחן של מילים? לפעמים, די בשיר קצר אחד כדי להזכיר לאדם מבוגר ימים נשכחים של ילדות, או כדי ללמד ילד צעיר על מסורת משפחתית שלא הכיר. כל מילה, כל בית, כל לחן – הם לבנים בגשר המחבר בין העבר להווה, ובין ההווה לעתיד.

לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים שיר אהוב שמזכיר לכם מישהו מהמשפחה, או מוצאים מילים שמספרות את סיפורכם, זכרו: המילים הללו הן גשר. גשר של חום, של זיכרון, של המשכיות. גשר שמוביל אותנו אחד לשני – וגם אל עצמנו.

The post גשרים של מילים: השירה הקטנה שמחברת דורות first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post גשרים של מילים: השירה הקטנה שמחברת דורות appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שיטת המפתח לעמק השווה (התערבות מודולרית לפיתוח תקשורת חברתית לעידוד המעורבות בקבוצות השונים והשווים) מתייחסת לתקשורת לא רק ככלי, אלא כבסיס להשתלבות ולמעורבות חברתית.

מהי תקשורת חברתית?

התנהגות תקשורתית – שימוש נכון בשפה מילולית ובלתי מילולית.

חשיבה חברתית – זיהוי רמזים חברתיים, ניתוח דינמיקות בין-אישיות.

ויסות עצמי – התאמת תגובות רגשיות ומודעות לתחושות פנימיות.

ניהול והתנהלות – תכנון ויישום תהליכים חברתיים בצורה מיטבית.

כיצד יוצרים מעורבות קהילתית?

שונות עצמית – ההכרה בכך שכל אדם מביא עימו איכויות ייחודיות.

שוויון בהזדמנויות – יצירת אפשרויות שוות לכולם להשתלב ולתרום.

עצמאות תפקודית – היכולת לפעול ולהתנהל בתוך מסגרת חברתית.

אוטונומיה מחשבתית – פיתוח יכולת לקבלת החלטות עצמאיות בעולם החברתי.

אז איך יוצרים שינוי?

עובדים על תקשורת בתוך עולמות התוכן – כדי לשפר את מיומנויות ההשתלבות.

מפתחים מודעות לערכי הליבה – כדי להעמיק את החיבור שלנו לקהילה.

מתנסים בדרכים חדשות להשתתפות – כי השינוי לא מגיע מצפייה מהצד, אלא מהשתתפות פעילה.

The post המפתח לעמק השווה – ארבעה עולמות, ארבעה ערכים first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post המפתח לעמק השווה – ארבעה עולמות, ארבעה ערכים appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בקרב בני נוער וצעירים, הנתונים מטרידים במיוחד: בעשור האחרון חלה עלייה של 400% במספר המאובחנים באוטיזם בישראל, ורבים מהם חווים ניתוק חברתי ממושך. מחקרים מראים שגם בקרב האוכלוסייה הכללית, התגברות ההסתגרות והשימוש התכוף במסכים הובילו לירידה בתחושת השייכות והמעורבות הקהילתית.

איך אפשר לשנות את זה?

תכנון מפגשים חברתיים – תקשורת דיגיטלית היא כלי עזר, אך לא תחליף למפגשים פנים אל פנים.

מודעות לערוצים השונים – תקשורת היא לא רק מילים, אלא גם קשר עין, הבעות פנים ושפת גוף.

מעורבות בקהילה – חיבור אקטיבי למסגרות חברתיות מחזק את תחושת השייכות ומאפשר יצירת קשרים עמוקים יותר.

בדידות אינה חוסר באנשים מסביבנו – אלא חוסר במפגש משמעותי. האם אתם באמת נוכחים בקשרים שלכם?

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post להיות ולעבוד עם מיעוט בתוך מיעוט- מה בין זהות אוטיסטית לזהות טרנסג'נדרית first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post להיות ולעבוד עם מיעוט בתוך מיעוט- מה בין זהות אוטיסטית לזהות טרנסג'נדרית appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בעידן שבו לחצים, שינויים בלתי פוסקים ומצבי אי-ודאות הם חלק בלתי נפרד מחיינו, היכולת שלנו לווסת את עצמנו הפכה לחשובה יותר מאי פעם.

ויסות עצמי הוא היכולת לנהל את המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו בצורה מאוזנת וגמישה, גם מול אתגרים ומצבים בלתי צפויים. בהרצאה זו, נעמיק בעולם הוויסות העצמי ונבחן כיצד ניתן לשפר את השליטה העצמית שלנו, לפתח חוסן אישי ולהגיב לסיטואציות מורכבות בצורה מושכלת ומקדמת.

בהרצאה עמיר ברדה Amir Barda התמקד בשלוש שאלות מרכזיות:

1. כיצד נוכל לזהות את הגורמים שמפריעים לוויסות העצמי שלנו

2. אילו כלים מעשיים יכולים לסייע לנו לווסת את עצמנו באופן יומיומי

3. כיצד נוכל להפוך את הוויסות העצמי להרגל שמוביל לצמיחה אישית ולשיפור איכות החיים

ההרצאה מציעה למשתתפים כלים פרקטיים המבוססים על מודלים ותיאוריות מעולם הוויסות העצמי. המשתתפים ילמדו לזהות דפוסי חשיבה מגבילים, לפתח טכניקות מיקוד ושליטה עצמית, ולהטמיע תהליכי ויסות כחלק משגרת חייהם.

The post איך לווסת את עצמנו בעולם של שינויים ואי ודאות? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post איך לווסת את עצמנו בעולם של שינויים ואי ודאות? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post איך הקמתי את המפתח- לחסל את הבדידות first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post איך הקמתי את המפתח- לחסל את הבדידות appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בדומה לספורטאי, גם המתאמן זקוק למאמן.ת שישמש.ת עוגן ותמיכה, יסייע בניכוס הצלחות קטנות וגדולות, ויעזור לשמר מוטיבציה והתמדה גם בזמנים של חוסר ודאות

The post אימון לפיתוח תקשורת חברתית first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post אימון לפיתוח תקשורת חברתית appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

. הכלים שהוצגו בהרצאה מאפשרים להפוך את חופשת הקיץ להזדמנות חיובית לחיזוק תחושת השייכות והביטחון העצמי של הילדים

The post כיצד לשנות את המצב החברתי במהלך חופשת הקיץ first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post כיצד לשנות את המצב החברתי במהלך חופשת הקיץ appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.