שלושה סוגים של אינטראקציה בין שני הערוצים:

ערוץ מילולי כבסיס, הבלתי מילולי מגביר או מחליש את המסר – למשל, דיבור בקול בטוח מחזק אמירה חשובה.

שני הערוצים חייבים להיות מתואמים – כשאדם מחייך אבל טון הדיבור שלו קר ומנוכר, נוצרת תחושה של חוסר אמינות. יוצאים מן הכלל? ציניות וסרקזם.

הערוץ המילולי מופיע לפרקים, הבלתי מילולי קבוע ומתמשך – גם כשאנחנו שותקים, אנחנו משדרים מסרים דרך שפת הגוף שלנו.

אז איך נוודא שהמסרים שלנו ברורים?

נשים לב לטון ולשפת הגוף שלנו.

נלמד לקרוא נכון את המסרים הבלתי מילוליים של אחרים.

נשתמש בהתאמות מכוונות כדי לשדר בדיוק את מה שאנחנו מתכוונים לומר.

תקשורת אפקטיבית היא זו שבה כל חלקי המסר מתואמים.

מה הגוף שלכם אומר כשהמילים שלכם מדברות?

The post מסרים מילוליים ובלתי מילוליים – איך התקשורת שלנו מתפרשת באמת? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post מסרים מילוליים ובלתי מילוליים – איך התקשורת שלנו מתפרשת באמת? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

מהו הפרופיל החושי?

הפרופיל החושי מתאר כיצד המוח שלנו מעבד גירויים חושיים – מגע, קול, אור, תנועה וריחות.

יש אנשים שמעדיפים סביבות שקטות וממוקדות, בעוד אחרים פורחים דווקא במרחבים עמוסים ומלאי גירויים.

איך זה משפיע על האינטראקציות החברתיות שלנו?

רגישות יתר – קושי להתמודד עם רעשים חזקים, תאורה בהירה או מגע.

תת-רגישות – צורך בגירויים חזקים יותר כדי לחוות עוצמות תחושתיות רגילות.

עיבוד חושי רגיל – ויסות טבעי ומאוזן של גירויים.

איך מתאימים את הסביבה לצרכים שלנו?

להבין מה גורם לנו לנוחות ומה גורם לאי-נוחות.

להגדיר גבולות ברורים במפגשים חברתיים.

למצוא דרכים לשפר ויסות חושי, כמו שימוש בטכניקות הרפיה או התאמות סביבתיות.

כשאנחנו מבינים את הפרופיל החושי שלנו, קל יותר לנהל אינטראקציות מתוך שליטה ובחירה.

איך אתם מגיבים לסביבה שלכם?

The post הפרופיל החושי – איך החושים שלנו מעצבים את החוויה החברתית? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post הפרופיל החושי – איך החושים שלנו מעצבים את החוויה החברתית? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שלושת היסודות של קשר בריא:

הדדיות – כל צד בקשר נותן ומקבל, גם אם לא באופן שווה לחלוטין.

שוויון – ההכרה בערכו של האדם שמולנו, ללא קשר לסטטוס או יכולות.

איזון – התאמה בין הצרכים של שני הצדדים, תוך שמירה על חלוקה הוגנת של משאבים, תשומת לב ומעורבות רגשית.

אז למה רוב הקשרים לא באמת מאוזנים?

יש קשרים היררכיים (מורה-תלמיד, מנהל-עובד) שבהם חלוקת הכוח אינה שווה.

יש קשרים שבהם צד אחד נותן הרבה יותר מהשני, מה שיוצר תחושת ניצול או עייפות רגשית.

איך יודעים שהקשר שלנו בריא?

האם יש תחושה של צדק והגינות בקשר?

האם אנחנו מרגישים שרואים אותנו ומעריכים אותנו?

איזה מהקשרים שלכם מאוזנים, ואיפה אפשר לשפר?

The post יחסי גומלין בקשרים חברתיים – למה הם לא תמיד שוויוניים? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post יחסי גומלין בקשרים חברתיים – למה הם לא תמיד שוויוניים? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

שיטת המפתח לעמק השווה (התערבות מודולרית לפיתוח תקשורת חברתית לעידוד המעורבות בקבוצות השונים והשווים) מתייחסת לתקשורת לא רק ככלי, אלא כבסיס להשתלבות ולמעורבות חברתית.

מהי תקשורת חברתית?

התנהגות תקשורתית – שימוש נכון בשפה מילולית ובלתי מילולית.

חשיבה חברתית – זיהוי רמזים חברתיים, ניתוח דינמיקות בין-אישיות.

ויסות עצמי – התאמת תגובות רגשיות ומודעות לתחושות פנימיות.

ניהול והתנהלות – תכנון ויישום תהליכים חברתיים בצורה מיטבית.

כיצד יוצרים מעורבות קהילתית?

שונות עצמית – ההכרה בכך שכל אדם מביא עימו איכויות ייחודיות.

שוויון בהזדמנויות – יצירת אפשרויות שוות לכולם להשתלב ולתרום.

עצמאות תפקודית – היכולת לפעול ולהתנהל בתוך מסגרת חברתית.

אוטונומיה מחשבתית – פיתוח יכולת לקבלת החלטות עצמאיות בעולם החברתי.

אז איך יוצרים שינוי?

עובדים על תקשורת בתוך עולמות התוכן – כדי לשפר את מיומנויות ההשתלבות.

מפתחים מודעות לערכי הליבה – כדי להעמיק את החיבור שלנו לקהילה.

מתנסים בדרכים חדשות להשתתפות – כי השינוי לא מגיע מצפייה מהצד, אלא מהשתתפות פעילה.

The post המפתח לעמק השווה – ארבעה עולמות, ארבעה ערכים first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post המפתח לעמק השווה – ארבעה עולמות, ארבעה ערכים appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בקרב בני נוער וצעירים, הנתונים מטרידים במיוחד: בעשור האחרון חלה עלייה של 400% במספר המאובחנים באוטיזם בישראל, ורבים מהם חווים ניתוק חברתי ממושך. מחקרים מראים שגם בקרב האוכלוסייה הכללית, התגברות ההסתגרות והשימוש התכוף במסכים הובילו לירידה בתחושת השייכות והמעורבות הקהילתית.

איך אפשר לשנות את זה?

תכנון מפגשים חברתיים – תקשורת דיגיטלית היא כלי עזר, אך לא תחליף למפגשים פנים אל פנים.

מודעות לערוצים השונים – תקשורת היא לא רק מילים, אלא גם קשר עין, הבעות פנים ושפת גוף.

מעורבות בקהילה – חיבור אקטיבי למסגרות חברתיות מחזק את תחושת השייכות ומאפשר יצירת קשרים עמוקים יותר.

בדידות אינה חוסר באנשים מסביבנו – אלא חוסר במפגש משמעותי. האם אתם באמת נוכחים בקשרים שלכם?

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post על הבדידות בעידן המידע – מחוברים ובודדים מתמיד appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post להיות ולעבוד עם מיעוט בתוך מיעוט- מה בין זהות אוטיסטית לזהות טרנסג'נדרית first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post להיות ולעבוד עם מיעוט בתוך מיעוט- מה בין זהות אוטיסטית לזהות טרנסג'נדרית appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

בעידן שבו לחצים, שינויים בלתי פוסקים ומצבי אי-ודאות הם חלק בלתי נפרד מחיינו, היכולת שלנו לווסת את עצמנו הפכה לחשובה יותר מאי פעם.

ויסות עצמי הוא היכולת לנהל את המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו בצורה מאוזנת וגמישה, גם מול אתגרים ומצבים בלתי צפויים. בהרצאה זו, נעמיק בעולם הוויסות העצמי ונבחן כיצד ניתן לשפר את השליטה העצמית שלנו, לפתח חוסן אישי ולהגיב לסיטואציות מורכבות בצורה מושכלת ומקדמת.

בהרצאה עמיר ברדה Amir Barda התמקד בשלוש שאלות מרכזיות:

1. כיצד נוכל לזהות את הגורמים שמפריעים לוויסות העצמי שלנו

2. אילו כלים מעשיים יכולים לסייע לנו לווסת את עצמנו באופן יומיומי

3. כיצד נוכל להפוך את הוויסות העצמי להרגל שמוביל לצמיחה אישית ולשיפור איכות החיים

ההרצאה מציעה למשתתפים כלים פרקטיים המבוססים על מודלים ותיאוריות מעולם הוויסות העצמי. המשתתפים ילמדו לזהות דפוסי חשיבה מגבילים, לפתח טכניקות מיקוד ושליטה עצמית, ולהטמיע תהליכי ויסות כחלק משגרת חייהם.

The post איך לווסת את עצמנו בעולם של שינויים ואי ודאות? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post איך לווסת את עצמנו בעולם של שינויים ואי ודאות? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post כיצד להבטיח שילוב מוצלח של חיילים אוטיסטים בצה"ל? first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post כיצד להבטיח שילוב מוצלח של חיילים אוטיסטים בצה"ל? appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post איך הקמתי את המפתח- לחסל את הבדידות first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post איך הקמתי את המפתח- לחסל את הבדידות appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.

המשולש מורכב משלושה מרכיבים:

• אנשים: מי באמת חשוב במעגל החברתי שלנו? מהם הציפיות שלנו מהם ומהם הציפיות שלהם מאיתנו? זיהוי וטיפוח של האנשים הנכונים מוביל לחיזוק קשרים משמעותיים. הקדישו מחשבה למי שיכול ליצור דינמיקה חיובית ולהפוך את המפגש למהנה יותר.
• משאבים: זמן, אנרגיה, כסף ומידע הם המפתחות להצלחת כל מפגש. ניהול נכון שלהם מאפשר מימוש מטרות בצורה מיטבית. אם אתם מארחים ארוחה, תכננו מראש את התקציב, בחרו מתכונים פשוטים, וחלקו משימות בין המשתתפים.
• תמריץ: מה מניע אנשים להשתתף? הבינו את המוטיבציות הרגשיות, החברתיות או המקצועיות שלהם, והתאימו את המפגש כך שיענה על הצרכים הללו. העניקו ערך מוסף למפגש כמו הערך הרב שניתן יהיה לקבל בהרצאה המתוכננת או ביקורות מעולות שקיבלה לאותה המסעדה שמוצעת.

זכרו שהפשטות היא המפתח בעיקר כשמדובר במצבים חברתיים, שבהם מורכבות יכולה להוביל לחוסר מימוש או לתקלות בתקשורת. כשאנחנו מתמקדים במהות – אנשים, משאבים ותמריץ – אנו בונים גשרים שמחזקים את הקשרים החברתיים שלנו. בסופו של דבר, הפשטות היא לא רק דרך פעולה – היא הבחירה שמאפשרת לנו להתרכז בעיקר ולהפוך כל אינטראקציה לחיבור משמעותי

The post משולש אמ"ת – די להסתבך, פשוט להיפגש first appeared on המפת״ח למעורבות בקהילה.

The post משולש אמ"ת – די להסתבך, פשוט להיפגש appeared first on המפת״ח למעורבות בקהילה.