מודל המפת"ח לעמ"ק השוו"ה- מודל התערבות ממוקד פיתוח תקשורת חברתית לעידוד המעורבות בקהילת השונים והשוויםם

1. בדידות חברתית

תחושת הבדידות הינה חוויה סובייקטיבית המשקפת התנהלות חברתית נטולת מערכות יחסים משמעותיות ו/או בעלת קשרים בין אישיים לקויים. מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות מראים כי ישנה עלייה מטאורית בשכיחות הדיווחים העצמיים ב- תחושת בדידות, דחייה ובידוד חברתי; תפיסת איכות חיים נמוכה וקושי בניהול אורח חיים משמעותי ומספק.

ישנן סיבות רבות לעלייה החדה במספר המתמודדים עם קושי חברתי וניתן לסווגן לשלושה מוקדים עיקריים:

• רגשי- קושי בוויסות כעס ו/או חרדה ו/או דיכאון.
• פסיכולוגי- הערכת מסוגלות תפיסה לקויה של הדימוי, הערך והביטחון העצמי.
• נוירולוגי – שונות מולדת עקב ASD והפרעה בתקשורת חברתית-SCD.

אין ספק שעם העידן המודרני הגיעה בעיית בדידות האדם לשיא חסר תקדים. כיום ברור כשמש כי ישנו צורך אמיתי במענה איכותי ליצירת קשרי חברות משמעותיים לנטרול תחושות הבידוד החברתי וליצירת מעורבות מלאה בקהילה.

 

הרציונל :

היכולת לרכוש מיומנויות ולשנות התנהגות והרגלים קיימת אצל כל אדם ובכל גיל ע"י תהליכי למידה מתוכננים. תפיסה רב ממדית של תחום התקשורת- החברתית, הנשענת על תהליכי למידה מתוכננים ותרגול המיומנויות הלכה למעשה, מאפשרת לפתח ולרכוש את היכולות הנדרשות על מנת ליצור קשרים חברתיים.

הגורמים הנ"ל מהווים קרקע פורייה לתהליך עבודה להתערבות מעשית לשם השגת תוצאות משמעותיות בתחום התפקוד החברתי-תקשורתי. אותם אנשים השואפים לשנות את מציאות חייהם מקבלים על עצמם לעשות מאמץ כלשהו על מנת לצאת ממצב הבדידות שבה הם נתונים.

ההתמחות בתחום התערבות ייעודי וייחודי להקניה ופיתוח התקשורת החברתית, נותן את הידע והכלים הדרושים הטובים ביותר לצורך הובלת תהליך פרקטי ואפקטיבי כמענה לאתגרים ולקשיים המיוחדים שמציבה הבדידות. ההתערבות נועדה למפות את רמת התפקוד החברתי-תקשורתי, להגדיר מהם המשאבים הנדרשים להגשמת החזון החברתי האישי שהציב האדם לעצמו.

בנוסף, תכנית התערבות אפקטיבית בתחום התקשורת החברתית, מחויבת לבצע מעבר בין התפקידים כפונקציה לימודית 'עיונית' לזו המעשית 'המתרגלת' את הכלים מושג השיפור בהבנה ובאופן העיבוד, הניתוח והפרשנות של הבעות רגשיות והתנהגותיות נפוצות וחשובות לניהול חיי היום-יום. כמו כן, ציר עבודה נוסף לתכנית התערבות אפקטיבית בתחום התקשורת החברתית נועד להרחיב את מאגר החלופות ההתנהגותיות 'והטקטיקות התקשורתיות' ומאידך להתמקד בקריאה ופרשנות הרמזים החברתיים ואת אופני השימוש ברגש כצורת ביטוי ליצירת הדדיות חברתית, מעודדים שקילת התוצאות הצפויות 'במצבי אמת' ומעבר לתקשורת הדדית ואפקטיבית באינטראקציות חברתיות

מכאן מתאים במיוחד להשגת הבנה חברתית 'משופרת' והפעלת תהליך קבלת החלטות אפקטיבי יותר 'בצמתים קריטיים' לכשיידרשו כבוגרים

2. מהו מודל המפת"ח לעמ"ק

מודל– המפת"ח לעמ"ק  הינו מודל לתכנון ויישום תכניות התערבות להקניית מיומנויות תקשורת חברתית על מנת לעודד את המעורבות בקהילה את הפרט החפץ בכך.

בשונה מתהליך התערבות קליני שמטרתו הבנה חווייתית ורגשית של אירועים שקרו בעברו של האדם, תהליך ההתערבות ע"פ מודל המפת"ח לעמ"ק  שם דגש על הפרקטיקה המעשית כיצד ניתן לשנות אירועים בעתיד. על מנת לאפשר לאדם להגשים את התמונה המיטבית של חזונו החברתי נועדה ההתערבות ע"פ מודל המפת"ח לעמ"ק למציאת הפתרונות האפקטיביים ביותר למירב האתגרים והקשיים הנלווים לבדידות.

המודל נועד לספק מסגרת התייחסות תיאורטית ומודל עבודה מעשי להקניה ופיתוח המיומנויות בתקשורת-חברתית, על שלל מרכיביה השונים. כמסגרת תיאורטית, מודל המפת"ח לעמ"ק  מחבר בין התיאוריות, המתודות והכלים מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, הטיפול הרגשי, הטיפול ההתנהגותי, העבודה הסוציאלית הקהילתית והאימון האישי לצורך הבנה, אפיון ומיפוי האתגרים והקשיים שמציבה הבדידות החברתית. כמודל מעשי, מודל המפת"ח לעמ"ק  מתווה תהליכי עבודה הוליסטיים, ממוקדי תוצאות ומודולריים ליצירת מגוון רחב של תכניות התערבות ייעודיות. תהליך העבודה על פי המודל כולל  הערכה מתוכננת ומדויקת, בניית תכנית, הקניית מיומנויות תוך תרגול וביצוע, מעקב ובקרה אחר התקדמות תכנית ההתערבות באופן מקיף ושיטתי.

1. חזון וערכים מובילים:

מודל המפת"ח לעמ"ק  גובש ונבנה לאור האמונה בייחודיות האדם הנובעת מתוך השונות הקיימת בערכיו, תפיסותיו ואמונותיו שרכש במהלך חייו. כתוצר של חשיבה זו, השאלות העומדות בבסיס המודל עוסקות לאן אנו שואפים לקדם את האדם? למה אנו בכלל יוצאים לדרך? ולאן נרצה להגיע?. קהל היעד מכיל מגוון אוכלוסיות המתמודדות עם קשיים תקשורתיים-חברתיים, בכל הגילאים ומאפשר יצירה ומתן מענה בשלוש זירות התערבות- המשפחה, צוות טיפולי ו/או חינוכי והקהילה.

לאור האמור, מודל ההתערבות מגדיר שישה ערכי ליבה מרכזיים 'המאירים' לאורך כל תהליך ההתערבות:

1. רצון האדם העומד במרכז
2. מימוש החזון ע"י פיתוח המיומנויות להתנהלות העצמאית והיכולות לאוטונומיה חברתית;
3. להעלות את רמת השילוב, להשתלבות ועד ליצירת מעורבות חברתית בחיי קהילה
4. פיתוח מיומנויות משחק ויכולות משחקיות המאפשרת לאדם השתלבות חברתית והנאה משותפת.
5. 'עבודת רוחב' המערבת סוכני חיברות משמעותיים בשלושת זירות ההתערבות;
6. 'עבודת עומק' להקניה ופיתוח של- ידע; עקרונות פעולה וכלים פרקטיים מחמשת תחומי ההתערבות;

4. פירוט מטרות העל והיעדים ע"פ מודל המפת"ח לעמ"ק:

רצון האדם עומד במרכז – בלא מעט מקרים ובעיקר של בוגרים, לא ברורה באופן מספק עבורם מהי יכולתם להגיע למיצוי מלוא הפוטנציאל של יכולותיהם לקיים חיים עצמאיים ואוטונומיים באופן המתאים לסגנונם. למצער, התוצאות של דינאמיקה זו מתמשכות לעיתים לאורך שנים ומתבטאות בסבל נפשי ופיזי רב ותפיסתם את איכות חייהם כנמוכה.

מטרת-העל של התהליך מוגדרת כהשגת שיפור משמעותי של תחום התפקוד החברתי-תקשורתי בכדי לסייע להגשים את רצונו. של האדם למעורבות בחיי קהילה. לאור זאת, בראש ובראשונה המודל מעמיד את האדם במרכז, את רווחתו האישית, שאיפותיו ומטרותיו. תהליך העבודה מתנהל תוך הקפדה על העמדת יעדיו/ה החברתיים במוקד העשייה.

עצמאות תפקודית ואוטונומיה חברתית – לפי מודל  המפת"ח לעמ"ק  עצמאות תפקודית ואוטונומיה חברתית הינן מטרות העל של ההתערבות. מכאן עולה שכל תכנית התערבות מחויבת למתן מענה מיטבי למתבגרים ולבוגרים בתפקוד גבוה לקידום האוטונומיה החברתית מחד ועצמאות תפקודית מאידך על מנת להוביל לחיי מעורבות בקהילה פעילים.

• מהי עצמאות תפקודית ע"פ המודל?

יכולתו (או אי-יכולתו) של אדם לקיים בכוחות עצמו את שגרת חיי היומיום שלו החיונית לתפקודו הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי.

• מהי אוטונומיה חברתית על פי המודל?

יכולת תפקוד חברתי בלתי תלויה באחר המתבטאת ביכולתו של פרט לקבל החלטות לגבי עצמו ולנתב את פעילותו בזירה החברתית.

כלומר, מטרתנו היא שהאדם יוכל לבחור מה הוא רוצה לעשות, עם מי רוצה לבלות ובאיזה תדירות וכן שיוכל לבצע את בחירותיו באופן עצמאי, שאינו תלוי באחר. למרות הדמיון לכאורה בין המושגים, ההבדל העיקרי בין 'אוטונומיה' 'לעצמאות' הוא, שהראשון מערב גם את זכות הבחירה ולא רק יכולת לבצע משימות ללא סיוע.

שילוב, השתלבות ויצירת מעורבות

על פי מודל  המפת"ח לעמ"ק שילוב איננו המטרה הסופית בחינוך ובחברה ככלל. זהו אמצעי, אבן דרך ראשונית, בדרך להשתלבות אקטיבית של האדם עצמו, בה הוא מקבל את הכלים להבין את החברה ולהיות מובן על ידה ועד למעורבות מלאה הכוללת את זכותו של האדם להיות שונה ולבחור איך יתנהלו חייו. על כן, מרכיב מרכזי במודל הינו החובה שלנו כמטפלים להקנות לאדם את הכלים, הידע וכוח לנהל את חייו. לא לסמוך באופן בלעדי על הפונקציה המתווכת שתעשה זאת עבורו, תבקש מאחרים לפנות אליו. יצירת מעורבות אמיתית משמעותה להעניק לו את הכלים להם זקוק על מנת שיוכל לעשות זאת בעצמו. עלינו להכיר את חשיבתו הייחודית, לתת לה לגיטימציה ולסייע לו להכיר את אופן החשיבה החברתית המקובלת.

 

השתלבות מוגדרת כהפיכה לחלק מגוף קיים או מערכת, התמזגות, הצטרפות.

ההשתלבות הינה אקטיבית והאחריות עליה היא של האדם עצמו ובכך היא מפחיתה את התלות של האדם בסביבה ובתיווך. על מנת לקדם השתלבות, עלינו לתת לאדם את הכלים, הידע והביטחון ביכולותיו. השתלבות, בניגוד לשילוב, איננה פטרונית ואיננה נותנת את הכוח לאחר. היא מאפשרת לאדם מידה רבה יותר של שליטה ואוטונומיה תוך יכולת לסמוך על עצמו ולראות עצמו כבעל ערך.

מעורבות מוגדרת כתהליך בו האדם הוכנס לעניין, יידעו אותו ושיתפו אותו. הוא מוזג עם הכלל. מעורבות חברתית בעצם מאפשרת לאדם להיות חלק מהחברה מבלי להצטרך להיות בדיוק כמוה. היא מאפשרת לאדם לקחת תפקידים בחברה, להעצים את יכולותיו וייחודיותו, לתרום לחברה ולהיות חלק ממנה. מעורבות החברתית מוגדרת על פני רצף הנע מערנות לסובב דרך השתתפות ושיתוף לעבר עשייה למען האחר/הסביבה. מעורבות אינה דורשת מהאדם להיות כמו כולם, אלא עם כולם.

מחקרים שבחנו את תרומת המעורבות החברתית והשפעותיה מצביעים על כך שמעורבות חברתית אמיתית תורמת לאדם מבחינה רגשית, חברתית ולימודית. היא מחזקת את תחושת המסוגלות והשייכות, מצמצמת את תחושת הניכור, תורמת להעלאת הדימוי העצמי, תחושת העצמאות והשליטה ומקדמת הישגים לימודיים ומקצועיים.

זירות התערבות – המודל צמח מתוך התפיסה האקולוגית המתבטאת 'בעבודת רוחב' המערבת סוכני חיברות משמעותיים בחיי האדם 'במשולש הזהב'- משפחה; קהילה; צוות מקצועי ומגדירה אותם כזירות ההתערבות המרכזיות. כאשר אנו מקנים מיומנות חדשה לאדם, עלינו לוודא כי הוא יכול להשתמש בה הן בקשר פרטני, הן בקבוצה והן בקהילה הרחבה ובמשחק. על מנת ללמד באופן מיטבי, עלינו לתכנן את הלמידה, לעבוד על המרכיבים השונים של תקשורת חברתית ולתרגל אותם בסביבות שונות. על פי מודל המפת"ח לעמ"ק עלינו לעבוד הן עם האדם עצמו, הן עם משפחתו הקרובה והן עבודה מערכתית וקהילתית עם כל הצוות שמלווה אותו. עבודה משותפת הינה מפתח להצלחה. השילוב והיישום של עקרונות מנחים אלו מייצרים 'אפקט סינרגטי' המוביל לתוצאות איכותיות ואפקטיביות מוכחות, בשינוי דפוסי ההתנהלות והניהול של התקשורת החברתית. על מנת להפוך כל מיומנות שנלמד למיומנות שזמינה לאדם בכל רגע, עלינו ראשית ללמדה באופן פרטני ואח"כ לתרגל את השימוש בה בסביבות השונות: בטיפול, בבית עם בני המשפחה, עם קבוצת השווים, בתוך מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, בקהילה הרחבה וכמובן- כחלק ממשחק.

5. פירוט תחומי ההתערבות:

כאמור, 'מנוע הצמיחה' של תהליך ההתערבות ע"פ המודל הוא המעבר בין לימוד תיאורתי ותרגול מעשי ליצירת תהליכי הטמעה והתאמה של ידע וכלים מחמישה עולמות תוכן:

1. תקשורת בין אישית–

מוגדרת כהעברת מחשבות ממוח למוח וניהול שיחה. היכולת להיות מובן לסביבה ולהבין אותה ולנהל שיחה על כל המשתמע מכך.

 היעדים המרכזיים בתחום התערבות זה הינם:

• הפקה, עיבוד והעברת מסר בערוץ המילולי והבלתי מילולי: קוהרנטיות וארגון המסר, שפת גוף, הבעת פנים, טון דיבור ועוד.
• מיומנויות שיחה: זיהוי, הבנה והתאמת השיחה להקשר, אחזקת שיחה, יוזמת שיחה, הצטרפות לשיחה ועוד
• מיומנויות שיח: לעורר עניין ולשמור עליו, לשאול שאלות הבהרה, להסביר את עצמי בדרכים מגוונות.

1.  חשיבה חברתית–

היכולת להבין כי לאחר מחשבות, כוונות ורצונות שונים משלי. הבנת הדינאמיקה שביחסים חברתיים- לקרוא את המפה החברתית ולבחור התנהגות חברתית מתאימה.

 היעדים המרכזיים בתחום התערבות זה הינם:

• אינטגרציה של המידע התקשורתי: פענוח, קריאה בין השורות, יכולת לראות מספר אלטרנטיבות.
• קשר חברתי- מטרה, צורך, סיווג, יצירה, פיתוח ואחזקה של קשר חברתי ועוד.
• דינמיקה חברתית- הבנת הקודים החברתיים וזיהויים בזמן אמת, מעגלי קרבה, התנהגויות פרו-חברתיות, זיהוי מצבי סיכון, תכנון וביצוע מפגש חברתי ועוד.
• TOM- הבנת המחשבות, הכוונות והציפיות של האחר ועוד.

 

 

1.   ויסות עצמי–

מתייחסים ליכולת של האדם להתנהג בצורה מאוזנת ומסתגלת לסביבות משתנות אל מול האינפורמציה הנקלטת מהסביבה תוך הגברת המודעות לעוצמת התגובה, להשלכותיה החברתיוןת וליכולתו של האדם לשלוט בה (היזון חוזר) תוך רכישת כלים פרקטיים להתמודדות.

יעדים מרכזיים בתחום התערבות זה הינם:

• מרכיבי הוויסות העצמי: חושי; רגשי; התנהגותי;מחשבתי, הבנת יחסי הגומלין בין תחומי הוויסות השונים
• מרכיבי ההיזון החוזר: בניית מאגר תגובות מסתגלות ומותאמות לסיטואציות חברתיות שונות ומשתנות, בחינת יעילותן של טכניקות שונות לויסות עצמי, הבנת יחסי הגומלין בין ויסות עצמי והיזון חוזר
• כלים: מודל "ויסות בשליטה" מודל 'הרגש הדינמי': עוותי חשיבה שליטה עצמית, מודל אפר"ת ועוד

 

1.   ניהול עצמי והתנהלות עצמאית-

 מתייחס ליכולת לקיים אורח חיים עצמאי ללא תלות באחר כולל מיומנויות יום יומיות, ניהול זמן, כסף, חברויות, התמודדות עם גורמי חוץ ועוד.

יעדים מרכזיים בתחום התערבות זה הינם:

• פיתוח עצמאות בששת תחומי החיים: חברה; משפחה ;כלכלה; קריירה; פנאי; מגורים.
• ניהול עצמי: בחירת תחומי העניין, העיסוק, האופן ומידת המעורבות, גזירת מטרות לניהול עצמי ותכנון כיצד לפעול להשגתם.

התנהלות עצמאית: יכולת לתכנן ולבצע את כל הפעולות על מנת להשיג מטרות האישיות.

ניתן לנסח ולאחוז בפרוגנוזה אופטימית למעורבות בקהילה ושיפור המדד האישי של איכות החיים. יש לשים דגש חשוב בלהתאים את העקרונות הפעולה המנחים של תוכנית ההתערבות לסגנון 'החיים הבוגרים' לעומת 'הילדותיים' כבעבר. הכורח בשינוי נובע מכך שההישג הנדרש בקבוצת גיל זו אמורה לסייע בהגשמת אורך חיים אוטונומי לשביעות רצונם.

 

טיפולים פרטניים ע"פ מודל  המפת"ח לעמ"ק:

הטיפולים מתקיימים במרכז  המפת"ח למעורבות בקהילה ע"י מאמנים המתמחים בעבודה על פי המודל. כלל המאמנים במרכז מוכשרים לעבוד ע"פ מודל  המפת"ח לעמ"ק  ומקבלים הדרכה שוטפת ממנהל המרכז, אשר מעורב בכל אחד מתהליכי האימון.

התהליך ההתערבות האימוני כולל הן פגישות אישיות והן עבודה רחבה עם המשפחה, החברים, הצוות המלווה את האדם (במסגרת ביה"ס, עבודה, פעילויות פנאי) והן קבוצות חברתיות.

המפגשים הפרטניים שמים דגש על לאדם עצמו, רגשותיו, מחשבותיו ושאיפותיו, על חזונו האישי ותפיסת עולמו. כמו כן, במפגשים אלו אנו מקנים ידע בתחום התקשורת החברתית וכלים פרקטיים. במפגשים אנו מתרגלים כלים שונים, מנתחים סיטואציות מחיי היום יום ומציבים מטרות לעבודה ותרגול בהמשך השבוע.

המטפל עומד בקשר שוטף עם צוות המסגרת אליה משתייך האדם, עם הוריו וחבריו.

הטיפול הפרטני כולל הערכה מדויקת של מיומנויות התקשורת החברתית של האדם, בכל אחד מחמשת תחומי ההתערבות ועבודה על פי תכנית עבודה מסודרת, החשופה לאדם בכל רגע נתון. מטרת הטיפול היא לקרב את האדם להשגת חזונו החברתי האישי תוך יצירת המשאבים להם זקוק על מנת לממש את חזונו.