השאירו כאן פרטים ונחזור בהקדם!

הורים יקרים – הנוער שלנו שוקע לדיכאון!!!

ייקח לנו שנים לתקן את העוול הזה!!!
ממצאי ממחקרים שונים הראו שוב ושוב כמה חשובה האינטראקציה החברתית הבלתי אמצעית להתפתחות החברתית שלנו. אלו השנים של בני הנוער והן לא יחזרו. אפשר ללמוד למבחני הבגרויות כמה וכמה פעמים אבל מתבגרים רק פעם אחת.
יותר מידי זמן שהם מחמיצים את חלון הזמן בהתפתחות האישית לבלות ולהפגש עם חברים בעולם "האמיתי".
הילדות והנעורים שלנו הם יסודות חשובים שמגדירים את מי ומה שאנחנו. תחשבו על הילדות ועל ההתבגרות שלכם ותבינו שמסגרת של שנה זה המון זמן.
עוד נבין שאחד מנזקי הקורונה יהיה הקושי לשנות את מערכת האמונות השגויות שיבנו בעקבות הריחוק החברתי שנכפה עליהם. בני נוער שיגדלו בתנאים כאלה, עלולים להפוך לאנשים שבקלות ימצאו את עצמם יותר לבד והרבה יותר בודדים. אנשים שכמהים לקרבה אבל אין להם עם מי.
אני פוגש מתאמנים בזום, בזה אחר זה, ללא תנועה, מבודדים, לעיתים בודדים ללא קבוצת שווים, שקריטית לבניית האינדיבידואליות שלהם, ללא מוטיבציה לכלום.
עצוב לי לראות את זה כי הקורונה תשאר פה. כמו שפעת.
זה יקח הרבה זמן. אולי יותר מידי. צריך לראות איך מונעים מהנזק להיות בלתי הפיך. אפילו ברמת ההבנה שהבריאות הפיזית של הילדים שלנו מתקיימת בתנאים של בריאות נפשית.
ידוע שאורח חיים רווי בסטרס וחרדה מדרדר את המערכת החיסונית. גם בדידות לא כל כך טובה לנשמה. לא צריך מחקרים בשביל זה….
כאיש מקצוע העוסק בחברתיות, אני חושש שאולי המחיר גדול מידי ביחס למחיר מקורונה. חייבים לשים לזה סוף!
צריך לחשוב כיצד מעודדים אינטראקציות חברתיות אפילו באמצעות חדרי למידה בזום. רק שידברו ביניהם אפילו. בלי להיפגש. זה המינימום. אם רוצים גם 'להעיז' יותר, ניתן להתארגן על קבוצת למידה *קבועה* של עד!! 5 תלמידים שיקפידו על כללי הריחוק החברתי (אפילו לרמת האיך מביאים ואוכלים מזון יחד) כדי שיוכלו להיפגש וגם לראות אחד.ת את השני.
זה בידיים שלנו!!

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב print
Print

צור קשר

בלוגים נוספים